הפרק של אתמול ב"אח הגדול vip" כלל מנעד רחב של רגשות שליליים, החל מחוסר חמלה, קנאה, רוע צרוף עד איומים קשים על אורלי רביבו (שכל בוקר כשתתעורר היא תסבול מייסורים), וכלה בחנופה, חרטה, התייפייפות ובקשות סליחה המצטלמות היטב על המסך, אך לא בהכרח אותנטיות ואמינות. אבל היו גם רגשנות, עצב, חרטות ובקשות סליחה, שלא לדבר על קולו הממיס של אייל גולן שריגש את כולם עד דמעות עם הצלילים היפים והמדויקים שלו, שטיהרו לרגע את האווירה העכורה בבית והזכירו לנו שבעצם האדם הוא סך כל חלקיו, על הטוב והרע שבו.
אולם אם נשים לרגע בצד את התובנה הזאת ונתייחס נטו לאותם רגעים שבהם כמה מהדיירים איבדו את זה לגמרי, נגיע למסקנה שצדק מי שראשון הגה את רעיון "האח הגדול" שרצה להוכיח ש"אדם לאדם זאב".
יש דייר אחד בבית שמסרב ליפול לתוך הפח הזה. אסף מתנצל בפני האח ואומר: אני מצטער שאני לא יכול להיות רע. במילים אחרות: אני יודע שבשביל שהמשחק הזה יהיה מעניין, אני צריך להיות רע, אך זה לא אני. ונרי עוד תעז לקרוא לילד הזה, שהוא קסם על ים כינרת: "אידיוט" ו"טינופת קטנה", או תגיד לו שהוא בחור יפה אך ריק מתוכן, או תרמוז שהוא מן האנשים שיתחילו עם זקנות בשביל הכסף שלהן. אני מודה שברגע זה חיפשתי את שקית ההקאה שלי. הוא מצידו מבליג, לא יעלוב בחזרה ואפילו יבוא לפייס אותה וייתן לה חיבוק ענק. הנעלב עוד מרגיע את המעליבה. עוד לא הייתה דמות כמוהו באף עונה.
אסף הוא גם חד הבחנה. ברגע שהוא חזר לבית אחרי ההדחה המדומה, הוא לחש באוזנה של נטלי שבאה לחבק אותו: "יש פה אנשים שלא שמחים לראות אותי", והוא כל כך צדק. אורי וחבריו ישבו שם כאילו כפאם שד. לנרי המאוכזבת נפלה הלסת וכמעט נשמטה ממקומה, ודווקא עדי, מי שאוהבים לכנותו הנחש של הבית, התרגש באמת לראות את אסף. בסוף יתברר שלעדי יש יותר לב מכמה צבועים ושקרנים יפי נפש שמתרגלים בקביעות את שיטת אחד בלב ואחד בפה. אסף רואה וחש הכול, אך מעדיף להתייחס לאנרגיות השליליות כרעש רקע ומנסה לראות רק את הטוב.
הסכסכוך של אורלי עם רוב הבית הזכיר לי את הסכסוך שלנו עם הפלסטינים. הם יורים רקטות ללא אבחנה, אבל כשאנחנו מגיבים, הם מקימים קול צעקה כאילו אנחנו השטן הגדול, כי להם מותר הכול ואנחנו צריכים לספוג ולשתוק. ומה בעצם אמרה אורלי שהוא לא נכון? שנרי ואורי מטנפים עליה מאחורי הגב ומסיתים את שאר הבית נגדה? קלעה בול. עדי, שגם הוא כמו אורלי אומר דוגרי מה הוא חושב, שאל את הישאם אם הוא בטוח שהוא לא הושפע מאחרים כאשר העמיד את אורלי להדחה. הישאם הכחיש, אבל אחרי שישן על זה בלילה, כנראה הבין שיש דברים בגו ובבוקר התנצל בפני אורלי והודה שטעה.
אפילו אורי, נחש הצפע בעל הלשון החלקלקה שהארס שנוטף ממנה מרעיל את כל הבית, בא להתנצל בפני אורלי כי הבין שהוא הגזים. זאת אומרת שאורלי דיברה אמת, ועל כך ספגה איומים שנלקחו מבית מדרשו של מרטין סקורסזה בסרטו: "שתיקה". שי חי לא השתנה, נותר עם אותם גינונים של מאיים, אבל לפחות בעונה זו, הוא מכה על חטא ומביע חרטה.
אז במה בדיוק חטאה אורלי? בזה שהיא "לא נראית כאילו היא הולכת להישבר" על פי ויקי? כי ויקי אוהבת אותם כנועים וצייתנים? כמו שהיא נעלבת שאסף לא שומע לעצותיה. מי בכלל שמה להיות היועצת החינוכית ולהתערב בבחירות שלו?
אורלי אמיצה, ואביבה, אחת הפחדניות והצבועות הכי גדולות. את אורי, נרי ושי היא מנסה לרצות, ומחקה בלעג את אורלי שאמרה לשי "אני לא מפחדת ממך". וכי מה היא ציפתה שאורלי תגיד או תעשה? תיפול על רגליה ותבקש תחנונים שיחוס על חייה? אביבה לעומת זאת, מיד אחרי הפיצוץ שהיה בהעמדה להדחה, מיהרה כל עוד נפשה בה אל שי חי כדי להצטדק בפניו שחלילה לא יחשוב שהיא בצד של אורלי.
וראו זה פלא, אחרי שלעגה לאורלי וחיקתה את אופן דיבורה, אביבה מיהרה בחזרה לאורלי לתת לה חיבוק. פארמין, מישהו?
באשר לעדי לאון, האיש שהצופים אוהבים לשנוא. הוא אולי לא אינטלקטואל כמו אורי ונרי, אבל הוא חריף ושום דבר לא נעלם מעיניו. אף אחד לא יחרטט אותו ויגיד לו שהוא העמיד אותו להדחה כי ידע שהוא יינצל ממנה, כמו שאורי גרוס אמר לו. "אז אולי גם אני אשים את אורי להדחה בפעם הבאה ואבדוק אם הוא יינצל", מהרהר עדי בקול. האמת? לא אזיל דמעות אם אורי בהדחה הבאה לא יינצל, ומצדי שייקח גם את נרי ויעלו במדרגות. ולי כבר יש בינתיים שלישיית הגמר - אסף, עדי ליאון ואורלי.
