ארבע שנים ועוד שמונה פרקים המתינו הצופים לשובה של רונה זלצר לזרועותיו של יהודה לוי בסדרה "איש חשוב מאוד". במהלכן התרוצצו ברשת שמועות, גם מרושעות, סביב היעדרותה של השחקנית שמגלמת את רונה, אלמה דישי, מהעונה השנייה של הסדרה המצליחה, זו שגילתה את השחקנית לעולם ואף זיכתה אותה בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה.
רבים תהו מדוע היא נשארה בארץ כשיהודה נסע להגשים את פנטזיית הכוכב ההוליוודי באל.איי, כשאת הדמות הנשית בחייו ובמיטתו כבשה בביטחון של מצליחנית ישראלית בהוליווד אלי שיין (נטע ריסקין), היפוכה הזוהר של זלצר, האישה הרגילה, הצנועה וחסרת הביטחון.
אז ההמתנה מסתיימת. בפרק התשיעי של העונה השנייה שישודר הערב (20:15, ב־ HOT וב־NEXT TV), רונה חוזרת לחיינו ולחייו.
“כן, היו שמועות ורכילויות", מודה דישי בראיון רגע לפני שידור הפרק. "אבל שירלי (שירלי מושיוף, התסריטאית והבימאית – ר"ק) אמרה: ‘אלמה, נראה לך שאני מוותרת עלייך?'. סמכתי עליה. שירלי היא בעיניי דוקטור לדרמה, כותבת במינונים מדויקים. היא יודעת למה, מתי ואיך, כך שהמספרים פחות חשובים".
והנה זה קורה. האיחוד בין רונה זלצר, ואפילו דישי מודה: “אני כבר סופרת את הדקות לקראת שידור הפרק".
איך הייתה הפגישה המחודשת והאינטימית, יש לציין, עם יהודה?
“הופתעתי לגלות עד כמה זה היה טבעי. רונה בקעה ממני בשניות. בזכות התהליך שעברנו בעונה הראשונה, שהיה עמוק ומקעקע, יהודה ואני נכנסנו בטבעיות לתוך הסיטואציה, כך שזה היה כמו ללחוץ על כפתור. באותו יום, שהיה כבר לפני שנה בערך, חזרתי הביתה מסט הצילומים והייתה לי תחושה חזקה שנגעתי בערך הכי גבוה של האמנות, ואני אומרת את הדברים במלוא הרצינות. כשצילמנו את הסצינה האירוטית, הצלחתי להראות את האידיאה של האהבה".
הפצעתה של האורחת החשובה מאוד בעונה השנייה של הסדרה המבוססת על חייו של השחקן יהודה לוי, היא סגירת מעגל מבחינתה של דישי. “לפגוש את רונה לרגע וללבוש את הבגד שלה היה כמו לקבל חיבוק מחברה ותיקה מהתיכון. בעונה הראשונה הגשימה לי רונה חלום, ובזכותה התחלתי ממקום גבוה. בפרק הזה, זו אני שתרמתי משהו מעצמי לרונה, שגם היא כמוני התבגרה והשתנתה".
מה חשבת עליה?
“בעודי מתכוננת לחזרתה של רונה לחיי, בפגישה עם הפסיכולוגית שלי, אמרתי לה: ‘אני לא מבינה את הבחורה הזאת. אחרי כל השנים ואחרי כל מה שעברה בגללו, היא כמעט מתה וכמעט איבדה את הסיכוי להשלים את התזה שלה.פתאום, אחרי שנים, מגיע טלפון ממנו ב־2 בלילה והיא נענית. ואני שואלת, לעזאזל, למה היא בכלל עונה לו'. זה הכוח של הסדרה וזו הזכות שלי לספר את הסיפור. הרי איפשהו בעולם יש בחורה כמו רונה שכשהגבר ההוא יתקשר אליה, היא לא תצליח להגיד לו ‘לא'".
פמיניזם ואני
אלמה דישי (31) גדלה בסביון עם נתוני פתיחה משופרים. בתיכון למדה ב"תלמה ילין" והמשיכה לסמינר הקיבוצים. אביה הוא הקולנוען שאול דישי ואמה היא עורכת הדין ואשת העסקים אילנה עופרי־דישי. הוריה מעוררים בה תמיד התרגשות ועיניים דומעות. “ההורים שלי הטמיעו בי ביטחון, כוח ומסוגלות וגם את החיבור לאמנות", היא אומרת עליהם. "בכל סט שאני מגיעה אליו מדברים על אבא שלי. כשאני מקבלת תפקיד חדש, אני סופרת את הדקות עד שאגיע לספר להם על כך בארוחת שישי. לפני כל הופעה, אבא שלי שולח לי הודעת עם ברכת הצלחה. זה מרגש אותי כל כך.
כשזכיתי בפרס השחקנית של האקדמיה, אני זוכרת שמעבר לעובדה שידעתי שזה יקרה, כל תודעתי הייתה נתונה להורים שלי. התרגשתי מהגאווה שלהם בי. כילדה הגעתי עם אבא שלי לכל פרמיירה ונסעתי איתו לפסטיבלים בעולם. אני מקווה שבקרוב אגיע גם למסך הקולנוע. אם סרט שבו אשחק יגיע לפסטיבל בחו"ל, אני חותמת ומצהירה פה: אני לוקחת איתי את אבא שלי".
את חושבת על קריירה בינלאומית?
“אני חושבת שאגיע לשם. יש לי חלום לעשת סרט בצרפתית. אני דוברת את השפה, ושולחת מדי פעם אודישנים בשפות זרות. אני מקווה שזה יצליח. מסקרן אותי לטעום דברים נוספים. משחק בחו"ל הוא אחד החלומות ברשימת החלומות שלי".
כזכור, הייתה זו רונה זלצר שביום אחד, לפני יותר מארבע שנים, הפכה את דישי משחקנית אנונימית לדמות מוכרת כמעט בכל בית. “אני לא יודעת אם אני סלב", היא מודה. "זו המציאות שקובעת. אני שחקנית, ואני מודה על זה. כן, לפעמים אני נוסעת באוטובוסים, לעתים במוניות וכשאני בחו"ל, אני מתניידת גם בלימוזינות".
בשנים האחרונות דישי נעה בין תפקידים בתיאטרון ובטלוויזיה. “אני הכי אוהבת להיות במעבר שבין המדיומים, נהנית לחפש אחר מודלים של נשים יוצרות, בעלות נוכחות, יופי, עוצמה ויזמות", היא אומרת.
פמיניסטיות?
“לא תמיד אני מרגישה יחס למילה הזאת ‘פמיניזם', אבל כשסדר היום שלי מורכב מהופעה בבוקר בפני מאות בני נוער בתפקיד דונה גרציה נשיא (בהצגה “דונה גרציה מלכת היהודים" בתיאטרון גושן – ר"ק), אשת עסקים פורצת דרך בתקופת האינקוויזיציה, ובערב אני ניצבת בפני אלף איש ומשחקת בתפקיד זרינה, נערה פקיסטנית מוסלמית שכותבת בסתר חיבור נוקב על מוחמד ועל הקוראן (בהצגה “על מי ועל מה" בתיאטרון חיפה – ר"ק) - אני לא יכולה לברוח מזה. עובדה שנותנים לי להיכנס לנעליהן של נשים חזקות. ואני, מצדי, רוצה לשחק ולתפוס מקום חשוב בעולם. אגב, איציק כהן, שותפי בהצגה 'על מי ועל מה', אומר שהמחבר בין הדמויות שאני עושה הוא שהן נשים לוחמות".
דישי, שלא התקבלה לבית ספר למשחק בטענה ש"יש בה משהו סגור ולא בשל", אוהבת לצטט בגאווה מדבריה של זוהר יעקובסון, הסוכנת שלה, שאמרה: “יש לך מזל שיוצא לך לעשות רק דברים איכותיים", ועל כך היא מוסיפה ואומרת כי נוסף לכישרון המשחק, שכן “כישרון זה הבונוס", התפתחו בה יכולות עצמאיות והיא יודעת כיום ליזום ולנהל את מהלכיה וגם לדרוש תשלום על עבודתה בהתאם למה שמגיע לה. “אני יודעת היום מה אני שווה", היא מציינת.
קריירה ואמהות
מאז הפריצה הגדולה ב"איש חשוב מאוד" הצטלמה דישי לארבע סדרות טלוויזיה. היא כיכבה בתפקיד עורכת דין ב"כבודו" לצדו של יורם חטב, ועתה היא אוחזת בתפקיד הרופאה בסדרה החדשה של רשף לוי “נחמה" שתעלה בקרוב ב־HOT. “זו סדרה שהיא כולה חגיגת כישרון של רשף לוי. על כל היתר אני עדיין לא יכולה לדבר", היא עוצרת את עצמה.
בימים אלה היא מצטלמת לסדרה של יוסי מדמוני, “מתיר עגונות", שתשודר בכאן11, בתפקיד חסידת ברסלב המתאהבת ברב שלה, שמגלם אביב אלוש.
דישי גם סוגרת עונה חמישית בתיאטרון חיפה. היא התנסתה לראשונה בכתיבת המחזה “ריב", שהועלה בפסטיבל לתיאטרון קצר ועוסק בחייו של זוג במשבר. גם מעולם הילדים לא נפקד חלקה, והיא משתתפת בסדרה הטלוויזיה “אולי פיל" (כאן חינוכית) שיצרה ירדן בר־כוכבא.
ואם כבר ילדים, דישי, שגדלה כבת יחידה, מספרת שהיא חולמת על לפחות ארבעה ילדים משלה. “לידה מפחידה אותי מאוד, אבל אין מה לדאוג", היא אומרת. "האמהות לא תעכב את הקריירה שלי; להפך, היא תעשה אותי שחקנית טובה יותר. אבל רגע, יש לי עוד קצת זמן לפני שנתחיל".
בשנתיים האחרונות חולקת דישי עם בן זוגה איתי פלאוט, במאי תיאטרון וסולן להקת “האוסטרי", חיים משותפים בדירה תל־אביבית. הם הכירו כשביים את הצגת היחיד בהשתתפותה, “יומן", המבוססת על סיפור מאת אורלי קסטל־בלום. ניכר בה שהיא מאושרת מהזוגיות שהיא מנהלת עם פלאוט, הצעיר ממנה בארבע שנים. “תמיד אמרו לי שאני צריכה מישהו שיהיה מבוגר ממני, אבל הלב שלי לא שאל אותי", היא אומרת. "לפעמים אני מרגישה שהוא עתיק ממני, אבל יחד יש לנו חוכמת חיים של שנים. זו הפעם הראשונה שבה אני מתמודדת עם זוגיות שגדלים וצומחים בה. כששואלים אותי מתי אנחנו מתחתנים, זה מביך אותי".
איך הוא הגיב לסצינת הסקס שלך?
“קשה לי לצפות איתו בסצנות האלה. אני אומרת: ‘בוא נכבה את זה'. אבל הוא לא מבין מה הבעיה, הרי אני שחקנית. מצאתי בן זוג ששמח בהצלחה שלי. ועדיין, בעתיד אני מקווה להימנע מסצנות סקס".
האם בעקבות MeToo# חשים בשינוי גישה כלפי סצינות אירוטיות?
“השינוי מורגש בהחלט. אבל אנחנו מצויים בתקופת מעבר. לא אחת שומעים ביטוי מבוכה וצחוק על התופעה ועל זהירות היתר שנדרשת. אין ספק שעשינו דרך וצריך להמשיך. לשמחתי, לא נתקלתי בהטרדות מיניות בקריירה שלי".
בעודה נישאת על גלי ההצלחה של “איש חשוב מאוד", לוהקה דישי לפני ארבע שנים לתפקיד פרזנטורית של חברה להלבשה תחתונה. בעת ההיא התעוררה סערה ברשת, כשבמאמר בעיתון “ישראל היום" כונתה “מכוערת". “הייתי חוזרת בלי היסוס לדגמן הלבשה תחתונה. הפרויקט הזה היה וואו, מרגש ועוצמתי", היא מצהירה.
שקלת פעם להשתתף בריאלטי?
“לפני כמה זמן התקשרו אלי והציעו לי להצטרף לתוכנית גדולה עם תפוצה ורעש. הייתי סקרנית והלכתי לשמוע. אבל יש לי מצפן פנימי שאומר לי מה כן ומה לא. הפנייה שלהם החמיאה לי, אבל פחדתי מנזק נפשי. נראה, אולי בעתיד. בינתיים הכל פתוח".
את מתזזת לא מעט.
“אני אוהבת מאוד להתרוצץ, להתחיל את הבוקר במקום אחר ולסיים אותו במקום אחר, למעט ביום שבת. אני לא עובדת בשבת, זה קדוש אצלי. קדוש כי זה צורך נפשי להיות יום אחד עם עצמי ועם המשפחה שלי, להירגע ולצבור כוחות ואנרגיות".
***
איפור: נירית הירשמן במוצרי מאק
ע. איפור: אביטל אוחיון
שיער: אריאל דרימר במוצרי לוריאל פרופסיונל
ע.צלם: עדי שנפיק
סטיילינג: שירי סאבין
ביגוד: Verner, Daniella, Amor, Emetti DanielleGerber