"השופט התליין" נותן הצצה לאולמות המשפט באיראן, הצצה מפחידה

לעת ערב מסיבה משפחת מוחמדי מאיראן לארוחה, ואבא עזיז מספר איך עבר עליו היום. הנה הבחור הזה, מספר אבא ומתבל את סיפוריו בתמונות ממחשבו האישי, הבחור הזה הרג צמד הורים וגם את שלושת ילדיהם וכרת את ראשיהם. הנה תמונה של אחד הילדים על רצפת הבית וראשו מוטל לידו, מספר אבא עזיז ומציג את התמונה, והכל מציצים בתמונה, ואבא מבקש שיגישו לו עוד מעט גבינה, וגם הבת - רופאה במקצועה - לוקחת לה מעט מהקוטג', ואבא ממשיך אל התמונה נוטפת הדם הבאה.

ומה עשית עם הרוצח, שואלת אחר כך הבת.

דנתי אותו למוות, אומר אבא. היום דנתי שלושה אנשים למוות, ואמא שואלת, נעבור עכשיו לדיזרט?

אחרי האוכל פונה אבא עזיז לארונו האישי בבית, שולף מאחת המגירות את התכריכים שבבוא יומו ייעטף בהם, מתעטף בהם כעת ונשכב על הארץ לחצי שעה, שעה של הרהורים.

מותר לבנאדם. בסוף יום עבודה ארוך, שבו שלח שלושה אנשים אל מותם, מותר לבנאדם להתרווח קצת בסבבה שלו בתוך תכריכים. מה נורמלי יותר מזה? לאורך הקריירה המשפטית שלו, אגב, שלח מוחמדי 4,500 איש ואישה אל מותם, מה שזיכה אותו בכינוי "השופט התליין", וגרם לנאשמים, מן הסתם, להעדיף שופטים אחרים מאשר להתייצב באולם שלו.

לא שמישהו כמובן מתעניין בדעתם. הסרט "השופט התליין", מלבד סיפורו האישי והמקצועי של עזיז מוחמדי, מספק הצצה לשיטת המשפט האיראנית וגם לפשעים החביבים על עברייני הרפובליקה האסלאמית. והתמונה הניבטת, גם מתוך הצצה קטנה זו, היא לא פחות ממופרעת. כשעניינו של כורת הראשים נדון בבית המשפט, איש מהנוכחים באולם לא נופל מהכיסא. הם כבר פגשו נאשמים שביצעו מעשים דומים וכנראה גרועים מהם, אם כי קשה באופן מיידי להעלות על הדעת מעשה גרוע מכריתת ראשו של תינוק.

אין עדים ברקע, גם לא תובע או סנגור. שיטת האוטומציה פועלת ביעילות, ללא עיכובים או הפרעות. בלי סיפורים על ילדות קשה ובובע מייסעס, אם הנאשם הביע או לא הביע חרטה. השופט תובע, השופט חוקר, השופט מרשיע, השופט שואל את משפחתו של הנפגע בעניין העונש המועדף עליהם ופורש לו להרהוריו. לא נראה שהרהוריו מתמשכים לאורך זמן, וגם אינו מתייעץ עם אחרים. הוא חוזר אל האולם, משמיע בלי רגש את המשפט השגור "הנאשם נידון למוות", והדיון מסתיים ושלום על ישראל. כלומר, שלום על הרפובליקה האיראנית. מאוחר יותר יוצא רכב מנוף הידראולי למקום הפשע, ועל קצה ה"בום" שלו - מול קהל צועק ונהנה - העבריין נתלה למוות. נקסט.

יש בסרט "השופט התליין" איזה לקח גם למדינת ישראל. נהוג לומר שהמלחמה שיש לנו עם איראן מתנהלת נגד ההנהגה האסלאמית הקיצונית שלה, ואילו האיש האיראני ברחוב הוא חביב ורודף שלום. מפגש קצרצר עם עברייניה המופרעים במיוחד של איראן - שמסוגם די קשה לפגוש במערב, ובמערכת המשפט האלימה שלה, לא עושה חשק רב למהר ולפגוש את הברנשים החביבים ורודפי השלום הללו שם ברחובות איראן.