בני הצעיר שצפה איתי אמש בלהבות ששרפו את הקתדרלה הכי יפה בעולם, שאל: "למה מדברים על זה כל כך הרבה בחדשות? זה הרי לא קרה בישראל". לך תסביר לילד בן 9 שכל העולם הוא פסיפס אנושי אחד וכאשר חלק מהפסיפס נשבר, זה מערער את היציבות של כולנו. לך גם תסביר לילד את השורה בשיר של חוה אלברשטיין "כולנו רקמה אנושית אחת" שאומרת "אם נדע איך להרגיע איך להרגיע את האיבה אם רק נדע", כאשר הילד שלי עוד לא למד בכלל לשנוא, ומילה כמו "איבה" לא קיימת בלקסיקון שלו ומבחינתו החיים הם משחק אחד גדול ומשעשע.
וכך, על רקע התמונות העצובות שמגיעות מפריז והלב שנחמץ למראה פיסת היסטוריה שמתפוררת לנגד עינינו, עוברים אחרי "החדשות" לתוכנית "הישרדות", וזה מרגיש כאילו עוברים מקודש לחול, מעניינים בוערים באמת (תרתי משמע) לרגעים טריטוריאליים שנספיק לשכוח עוד לפני שהתחילו.
ואם דברנו על "האיבה" בשיר של אלברשטיין, היא קיימת ביג טיים, ב"הישרדות VIP". המתמודדים לא מתביישים לשנוא ולהגיד את זה בקול. לא פעם הייתי מגחכת כאשר משתתפי ה"אח הגדול" היו מעמידים את חבריהם להדחה, ובחדר האח אומרים את המשפט הדבילי: "אני מעמידה אותו להדחה למרות שאני מאוד אוהבת אותו", שזה קשקוש מקושקש וצבוע, בעיקר כשידענו שהיא לא סובלת את הבן אדם. חוץ מזה,כאשר אוהבים מישהו, לא מעמידים אותו להדחה.
בעונה זו של "הישדרות" השנאה עולה על גדותיה, ואנשים אף ממשיכים לרכל ברשעות מאחורי גבם של המודחים. כפי שעשו אתמול השורדים בפתיחת הפרק: "ניקינו את הרעל מתוכנו (הכוונה לאלכסה שהודחה) ועכשיו אפשר להמשיך הלאה בכוחות מחודשים". שלא לדבר על המשפט המהדהד של גואטה כאשר צעקה שוב ושוב בפניה של ליהיא גרינר שמגיע לה להיזרק מהמשחק. משפט שנאה שהצית להבה גדולה מזו שבפריז.
אז מצד אחד, אפשר לברך על השינוי וההתפתחות שעוברות תוכניות הריאליטי. יש פחות ופחות צביעות ויותר אמת. אך למטבע יש תמיד שני צדדים. האמת הזאת לפעמים מכוערת ומזיקה. נכנסה לתוכנית דוגמנית כמו אלכסה, חטובה וזקופה וגם שורדת חזקה שמנצחת במשימות פיזיות לא קלות, ויצאה דמות שנואה ורעה שנוטפת כל כך הרבה רעל, שאפילו המכשפה של הנזל וגרטל, מחווירה לידה.
אלכסה חוזרת לעולם התהילה והדוגמנות, יפה כמו תמיד, אבל פחות זקופה, כי שמה ייזכר לדראון עולם, ועכשיו היא צריכה להוכיח שאין לה אחות ושהיא ממש לא רעה כמו שהציגו אותה. הייתי מצפה מגיא זו-ארץ כמנחה התוכנית, שיזרוק איזושהי מילה טובה או לפחות יגיד למתחסדים יפי הנפש שנשארו על האי (כמו ג'וזי הרכלן הראשי שאתמול אמר שצריך לשחק פייר פייט ובלי ריכולים) , שזה לא נחמד להמשיך ולטנף על בן אדם מאחורי גבו, אחרי שהוא כבר עזב.
במחשבה שנייה, למה שאצפה מזו-ארץ, להגיד משהו, כאשר ההפקה ניזונה ממפגן העוינות שרק מכניס לכיסם יותר מצלצלים. כמו הטריק הגאוני, לתת כוח עצום לליהיא, כי הצליחה להערים על כולם ולגרום להם להדיח אותה. האם בפרק הבא נגלה שפתאום הם חזרו לאהוב אותה? לא אחרי שהיא אמרה מילים קשות על גואטה. האחרונה לא תסלח לה לעולם על המילה "שמנה". מה עוד שלשמחה גואטה עלה קצת השתן לראש: "ליהיא אכזבה אותי (שימו לב: אותי!) ולכן היא תעוף היום". כך החליטה מי שהייתה פעם הלב של האי, ועברה מוטציה שהפכה אותה ל"מלכת הלבבות" המפחידה, שרק היא תחליט מי יחיה ומי ימות. והכול בזכות הטריקים המלוכלכים של תוכנית עם יומרות להיות מובילה חברתית.
אז מצד אחד, התרגיל שעשתה להם ליהיא ביוזמת ההפקה, אמנם חשף את פרצופם האמיתי של השורדים ואת הקלות הבלתי נסבלת שבה הם ממהרים לשנוא ולחרוץ דין. אולם מאידך, הוא לא יגרום להם לעשות חשבון נפש, אלא רק יגביר את השנאה שתמשיך לבעבע אף יותר, מתחת לפני השטח.
בשורה התחתונה, הריאליטי אולי חושף את האמת המכוערת על החולשה האנושית, אך לא מתאמץ לשנות את המצב. הוא רק מקבע מצב אנושי קיים ולא מביא איתו שום בשורה חדשה.
