כל כך התרגשנו מקיומו של האירוויזיון בארץ הקודש ובעיר החטאים - עד ששכחנו שבתכלס, השירים של האירוויזיון הם לא כזה א גרויסע מציאה. יש פה ושם שירים מדליקים אך ביניהם יש לא מעט מופעי אימה, שלא מובן איך מישהו לא הוציא אותם מחוץ לחוק. מי צריך את אירופה (ואוסטרליה!)? בואו נרים לעצמנו מופע כזה כל שנה.
ישראל הפגיזה! לא בדיוק ישראל - כי הבנתי שכל הכסף הלך מקופת התאגיד אז לתת את הקרדיט לישראל זה כמו לתת את הקרדיט לדורון מדלי על ההצלחה של נטע. התאגיד "כאן 11" הפגיז ואני חושבת שכולנו צריכים להודות לו ולהרים לו את הרייטיניג - לא צוחקת, באמת יש להם אחלה תכנים.
המעברונים שבהם הוצגה ישראל (סליחה התאגיד) היו מושלמים וגרמו לי לאהוב את המדינה שלנו - למרות שהיום גיליתי שלוקחים לתיירים פאקיניג 120 ש"ח על מנת שווארמה וקולה, הבמה הייתה בטוב טעם ולא אולמי בון-בון (אלוהים יודע שבקלות אנחנו נופלים למקום זה), המנחים היו מסונכרנים למרות בדיחות הקרש, נטע ודנה ממש nailed it ואפילו שכחתי שבר רפאלי מסובכת עם רשות המס. שאפו.
כל זה לא הסתיר את העובדה שהשירים היו ממש, אבל ממש גרועים. מכירים את זה כשאתם מוזמנים לחתונת השנה אך באותו היום קיבלתם מחזור, הבטן התנפחה, כל החצ'קונים יצאו החוצה, הגבות דיברו בשפה שלהן ובכלל הרגשתם כמו האחות הקטנה של פיונה. אבל אז, הגעתם לאירוע וגיליתם שכולן קונפות ואפילו קונפות מכן? ככה הרגשתי אתמול.
מסכן קובי מרימי, כמה צחקו עליו וזלזלו בשיר שלו - כשבואו, קובי הוא פרח בלב מדבר לעומת מה שהלך שם (ובכלל קובי הוא סחלב מעלף חושים). יש בכלל מה להשוות? השיר שלנו טוב ולא מצועצע, אחרי 2 האזנות את השלישית כבר מזהים ובכלל, כשקובי עולה על הבמה אני כולי עור ברווז! האיש נותן את כולו ואת קולו ולרגע זה מרגיש כאילו כל גורל ישראל תלוי בביצוע שלו. הוא ממש כמו אוסקר שינדלר - האיש הגבוה שמציל אותנו. באמת שאני לא מבינה איך אפשר שלא לאהוב אותו. הוא מהמם!
לצד ההפקה הבאמת מושקעת, היו אתמול כמה שירים שגרמו לי לפחד מאירופה: איסלנד שאוהבים אותנו כמו שאני אוהבת את הטחורים שלי עלו במופע שלא היה מבייש את הדאנג'ן, פולין נסתה להיות יצירתית והשיר שלה היה כמעט מגוחך כמו החוק הפולני, סן מרינו הביאה זמר שדומה לחבר של אבא שלי שר קריוקי, פורטוגל ניסתה להחזיר את הסאטן הירוק לאופנה אבל בטירוף, אוסטרליה חשבה שהיא אנה ואלזה ורק קפריסין הציגה שיר מעולה - רק שהוא דמה כמו פטרוזליה וכוסברה לשיר של שנה שעברה. אני תמותי.
אם יש לי מסקנה מהערב הזה היא - שכשאנחנו רוצים, אנחנו יכולים! באמת שהתעלנו על עצמנו. חבל שיצא לנו קצת "הקיץ של אביה" ושלא הגיעו יותר תיירים. זה דיי מעציב אותי, רציתי לראות יותר קהל גאה וחייכן בשדרות רוטשילד. מצד שני, אם איך שמנסים לרמות אותם - אולי זה מגיע לנו.