חריף מאוד: נתקלתי בסרטון הזה בשיתוף מחדש בקבוצת הפייסבוק ״אוהבים את הגברת שרה נתניהו״, ולא יכולתי שלא להקליק. בכל זאת, הת'אמבנייל הציג את שרה נתניהו וטל גלבוע (היועצת החדשה של ראש הממשלה לענייני בעלי חיים) מבשלות. ועוד מה מבשלות? חריימה. ועוד איזה חריימה? טבעוני. "הטבעונות שלי התחילה מהבית, ביום שבו ראיתי דג שוחה באבמטיה", אומרת שרה בפתח הסרטון שלכאורה, אולי למראית עין תמימה, הוא לא בדיוק תוכן תעמולתי מובהק (אפילו שקאם און, זו שרה נתניהו. בסרטון שמשותף בקבוצה שהוקדשה להערצה למשפחת נתניהו על שושלתה). שרה טוענת שהיא ביקשה מאמא שלה לקחת את הדג בחזרה לצרכניה, כדי שלא יווצר סבל. סיפור מרגש, שטל מאמצת בחיוך.
גלבוע מיד ניגשת לבשל, אין זמן לבזבז. מדובר במתכון לקציצות מרוקאיות שבמקום הדג המסורתי שרגילים לראות בארוחות שישי של משפחות ממוצא מרוקאי, ובשנים האחרונות בכלל המריא לרמת מאכל לאומי בזכות "מאסטר שף" ודומותיה, הוחלף ב...טופו ואצות. טבעונות. "זה בטעם של דגים", הרימה טל את האצה ושמה במים יחד עם קוביות הטופו, ולי נותר רק לתהות למה היא יודעת מהו טעמם של דגים, אבל שוב - עין תמימה (גלבוע גם טוענת שהגיעה ממשפחה אוכלת בשר, אז נסלח לה).
אחרי שהטופו והאצה שולבו במים, לתערובת שנראית מעוררת תיאבון, מזהירה טל את הצופים שלא חלילה ישפכו את המים האפורים, כי זה ישמש אותן בהמשך לעוד טעם נהדר. בשלב הזה אני קצת כועס על עצמי, כי למה להיות ככה? למה הטון הציני? למה ישר לחשוד ולהיות סקפטי, תשתחרר, זה אולי לא סרטון תמים, וסרטון תעמולה מובהק שכבר הורגלנו לראות גרועים ממנו משורות הליכוד, אבל דחיל רבאק, יכול לעבור פה אולי מסר טוב של טבעונות, של חמלה, אולי אפילו אני אצא עם מתכון טוב. אבל אז הגיעה דקה 1:37.
1:37, טל אוספת צרור פטרוזיליה, במטרה לשלבו בתבשיל שמתגבש לאיטו בזמן טחינת תערובת הקציצות למרקם פירורי, וכדרך אגב שואלת באופן אסוסציאטיבי לחלוטין: "אז מה, רעיית ראש הממשלה, מה דעתך על ירוק?". אמרתי אוקיי, אולי היא מתכוונת לירוקים? בריאות? תזונה נבונה? למה ישר לקטול, למה ישר ציניות. ובכן, זה מתחיל טוב, נתניהו לא היססה להשיב: "ירוק זה דבר שהוא חשוב מאוד לאנשים חולים, למי שסובל מכאבים", אמרתי נכון, אפילו הנהנתי. יש באמת אנשים שזקוקים לדיאטת ירוקים על מנת לשמור על בדיקות דם תקינות. רגע. "והקנאביס הרפואי הוא דבר שהוא מבורך, ואני רק מקווה שיהיה כמה שיותר בקלות לאנשים להשיג את זה", הפטירה הרעייה. זה הרי קישור טבעי, זה נכון מאוד לשאול מה הדעה על קנאביס רפואי דרך צרור פטרוזיליה בתוכנית בישול טבעונית עם רעיית ראש הממשלה. כאילו, איך עוד היו מצליחים לחלץ את דעתה הקריטית של נתניהו בנושא הבוער בלי להחזיק חופן פטרוזיליה ביד? עד כמה שידוע לנו, נתניהו לא חולה (שתהיה בריאה), לכן לצערה הרב על אף דעותה החיוביות על קנאביס רפואי, כנראה לא תזדקק להשתמש בו. אבל מי צריך כשיש פטרוזיליה? וטל גלבוע. וחריימה עם אצות וטופו.
לקראת סוף קיצוץ הקציצות, שרה מבליחה בשאלה את המנחה. "את מונית במינוי היסטורי להיות יועצת ראש הממשלה לענייני בעלי חיים. פעם ראשונה במדינה, ופעם ראשונה בעולם את אומרת לי", הוסיפה הרעייה. "זה ממש מינוי היסטורי", מסכימה גלבוע שמזה כמה חודשים מקבלת כסף מקופת משלם המיסים על תפקידה זה. "כולם דיברו על ראש הממשלה", הוסיפה הפעילה הטבעונית. "זה אצלו בא ממש מתוך הלב", ענתה שרה. אני לא ציני, אני לא רוצה להיות ציני, זה לא ניתוח ציני. זה בדיוק מה שקורה בסרטון. "ישראל היא המדינה הכי טבעונית בעולם", אומרת גלבוע, "זו בשורה טובה", משיבה נתניהו, והראשונה חותמת: "תמיד אמרתי כי מציון תצא תורה".
"עכשיו אני אהיה קצת כמו ראש הממשלה", אומרת גלבוע ומרימה את בקבוק שמן הזית ומיד מקבלים אינטרקאט לסרטון החביתה המפורסם של ראש הממשלה מקמפיין הבחירות הקודם, שזכה לביקורת ציבורית רחבה על כמות השמן בה הוא משתמש להכנת חביתה מביצה אחת, טענה מוצדקת על סוגיה מקוממת. "הרבה שמן", מוסיפה הגברת נתניהו. באופן טבעי ברור לשתי הנשים שמי ששם הרבה שמן במחבת זה ביבי! מי שלא יודע, שיתעדכן. תכופות נמסר מטעם משפחת נתניהו כי היא לא מעורבת בקמפיין הבחירות של הליכוד.
דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו בסרטון: סוגיית החריף. "עכשיו אני רוצה לספר לך על הבית שלי", אוחזת גלבוע בפלפל ירוק חריף. "מי שלא אוהב חריף, פשוט חותך באמצע, בלי גרעינים", כמציעה אלטרנטיבה ברורה לקהל הצופה ולסו-שפית שלה - שרה. "אנחנו אוהבות חריף", אומרות השתיים במקהלה וטל מתחילה לקצוץ את הפלפל לרצועות דקות. "מה עם ראש הממשלה, הוא אוהב חריף?", שואלת הטבעונית האסלית, ושרה לא מגמגמת: "אוהב מאוד חריף". גם היא מסתבר, כי בשניות האחרונות של בישול החריימה, נזכרת נתניהו כי חסר מרכיב אחד מרכזי בתוך הסיר שעומד מיותם על שולחן ההכנות. "ומה עם הצ'ילי החריף היבש?", שואלת כמזכירה לגלבוע השכחנית, "נכון, איזה מזל שאת פה", היא עונה. "את אוהבת חריף", אומרת גלבוע - ושרה מאשרת: "אוהבת חריף". חריף. מאוד חריף. גלבוע דוחפת לתוך הסיר באגביות טוטאלית משהו כמו 7 חתיכות צ'ילי יבש חריף, שזה באמת חריף ברמה שתגרום לאוכל תחרותי להתאשפז.
עכשיו, אני אגיד לכם למה הציניות - וזה כי, ובכן אין דרך אפקטיבית אחרת לענות לציניות. אני חושב שזה גם מה שהופך את סרטון התעמולה הזה ללא פחות מגאוני. גאוני ומרושע. זה כי הוא פשוט ציני להחריד. הוא ציני באופן טוטאלי, כל מילה שבו היא קאנונית, נבחרה בקפידה ותוסרטה. כל הערה אגבית, כל תזוזה מול המצלמה, כל שורת דיאלוג וכל נושא שיחה בין השתיים. מה לא הוכנס לסרטון הזה, שכל כולו 9 וחצי דקות? טבעונות, הרגש המזרחי האותנטי (חריימה), עזרה לחלש, יחסי החוץ הטובים של ישראל תחת נתניהו, לגליזציה של קנאביס, תזונה נבונה, ערכי המשפחה (שרה מוצגת כזו המבשלת לנתניהו בסוף כל יום), אפילו קאיה הכלבה ז"ל עושה שם גיחה עם קונאן אוברייאן ואוכלת מלפפון.
את הסרטון הן חותמות בהרמת כוסית יין לבן משותפת ובברכת הצלחה בבחירות למפלגת הליכוד. "אני אומרת בואי נעשה את הדבר הזה באופן קבוע", חותמת גלבוע, "ניתן לצופים לאתגר אותנו לעשות איזה מתכון טבעוני שיבקשו כאן בתגובות" - ולנו ניתן רק לחכות.