אסף כהן: "כשעליתי לגמר 'דה וויס' הייתי בשוק, לא הבנתי למה נבחרתי"

ג’מל: “נסרין היא בחורה כריזמטית, מלאת ביטחון עצמי, חדורת מוטיבציה. אכפת לה מכל מה שקורה, אפילו הפיצ’פקס הקטנים שלא מסתדרים לה בעין, היא מסדרת אותם בתוך שנייה. לא יכולתי לבקש מנטורית יותר טובה משקיבלתי. עבדנו מעבר לשעות הפעילות בתוכנית, היו טלפונים והודעות שבהם היא הסבירה לי דברים. אכפת לה ממה שקורה, וזה מאוד יפה ואנושי לראות את זה. יש קטעים שאנחנו עובדים, ופתאום במהלך העבודה יכולים להיכנס צחוקים. הכל באווירה טובה”.

יש פידבק

בתור מי שחולמים על קריירה מוזיקלית, לחמישייה הזו יש לא מעט חששות לקראת הגמר.

“החששות שלי הם שאני לא אוכל להראות את האדם שאני ולא אוכל להיות הזמר שאני, בגלל בחירת השיר או ההכנות”, אומר לופז. “הפחדים תמיד יהיו שם, אני מופיע עם שיר עם רקדנים, והחשש הוא שזו לא התדמית שאני רוצה להעביר. לפעמים אנחנו עושים טעויות כשאנחנו בוחרים דברים בשביל עצמנו, אבל זה עוזר לנו ללמוד, על עצמנו ועל הבמה”.

שאולי: “תמיד יש חששות, לפני כל ביצוע, לפשל, למעוד, לזייף, במיוחד כשזה בגמר וזה הדבר שקובע, אבל צריך לדעת שגם לטעות זה בסדר, ואני אחשוב חיובי ומה שיהיה יהיה”.

מיה כהן: “החששות פחות תופסים מקום מרכזי אצלי, אני באה ממקום של בואו ניהנה מהסוף, ניקח מה שאפשר לקחת. אני מקווה שהביצועים יישמעו טוב ושהקהל יאהב”.




ג’מל: “חששות? אני משתדל שלא להתעסק בזה, אלא בעיקר בביצועים שלי. ליהנות על הבמה ולעשות מה שאני הכי אוהב בעולם. אני מרים את הראש ומסתכל קדימה, וגם כשיש מכשולים, מנסה לעבור מעליהם ולהמשיך הלאה”.

אסף כהן: “אין לי כל כך חששות. אני יודע שהגעתי לאן שהגעתי כי עבדתי על זה מאוד קשה לפני התוכנית ואמשיך לעבוד קשה גם אחרי התוכנית, וזה נותן ביטחון. מי שעושה את זה בדרך ישרה - זה משתלם, ומי שלא – בסוף מוצא את עצמו בחוץ. בכל תוכניות הריאליטי יש דבר שנקרא ‘קומבינה תעשייתית’. מספיק שיש מתמודד שחושב שיש מתמודד אחר שההפקה ניסתה לעזור לו, בגלל איזו קרבה - אז רצות שמועות, אבל צריך לדעת לא להאמין לכל דבר”.

בניגוד לתחילת דרכה, לא הצליחה “דה וויס” להביא רייטינג גבוה לאורך העונה ולעורר באזז בקרב הצופים. אלא שהמתמודדים טוענים כי אינם מוטרדים מכך ואף טוענים כי הנתונים אינם משקפים את האהדה הציבורית להם. “הרייטינג זה לא מה שמשנה, אנשים עדיין עוצרים אותי ודופקים לי תמונות”, אומר אסף כהן. “אומרים לי ‘אתה ענק, אתה מרגש’, אני מקבל המון אהבה ולא אכפת לי אם זה 80% רייטינג או 20%. אתה רואה את התגובות של האנשים ברחוב, את הטוקבקים, הטובים והרעים, וזה מאוד מלמד אותך. זו הייתה חוויה מדהימה גם אם הייתי מגיע ומודח בפעם הראשונה”.



לופז: “המספרים לא משנים. לא יוצא לי להסתובב בירושלים בלי שמישהו יעצור אותי לתמונות, ולמעשה זה קרה הרבה יותר ממה שחשבתי שזה יקרה. אני קורא טוקבקים, כותבים לי, עושים פוסט, סטורי. הפידבק ל’דה וויס’ היה גדול”.

מיה כהן: “החשיפה, למרות עניין הרייטינג הייתה גדולה. המון אנשים מזהים ברחוב, יש המון הצעות, הרבה אנשים שמגיבים ורואים ומכירים”.

שאולי: “שמעתי על זה שהרייטינג ירד, אבל יש הרבה תגובות ופרגונים”.

ג’מל: “לא ציפיתי שאבוא לתוכנית טלוויזיה ואצא כוכב ריאליטי שכל המדינה תסגוד לו. הגעתי לעבוד קשה ולהמשיך לעבוד קשה. לצפות שאהיה כוכב אחרי כמה אודישנים - הראש שלי לא עובד ככה. אני מאוד מציאותי למצב ולמה שקורה”.

יהיה מעניין

גם ריבוי תוכניות המוזיקה על המסך הקטן לא מטריד את החמישה, שממקדים את כוחותיהם ביום שאחרי התוכנית. “זה מאוד תלוי באיך אתה משווק את עצמך אחרי הריאליטי”, אומר אסף כהן. “אם אתה נרדם, ישכחו ממך. אם אתה מוציא דברים ומעדכן אנשים במה שאתה עושה בחיים, אתה נשאר בתודעה. אין דבר העומד בפני הרצון. כל מה שתעשה בהתמדה ובאמונה, בסופו של דבר יצליח”.

לופז: “אני לא מפחד, אני יודע שיש לי משהו מיוחד לתת לישראל. אפילו אם יש מישהו אחר ששר באנגלית, בעברית ובספרדית, לכל אחד יש את הסטייל שלו ואת הדרך שלו ואת הסיפור האישי שלו”.



מיה כהן: “זו תעשייה עם המון היצע ומעט אמנים באמת מצליחים, אבל אני מנסה להאמין בעצמי כמה שיותר ולאסוף קהל. אני מתכוונת להוציא שירים שלי, ויש הרבה דברים שמחכים לראות אור, אז יהיה מעניין”.

שאולי: “אני חוששת שאני איעלם בתוך הדבר הזה, בין אם אני אזכה ובין אם לא. צריך להמשיך ולהתמיד ולא להיעלם אחרי התוכנית. מה שחשוב בתוכנית זה החשיפה, ואנחנו צריכים להוכיח את עצמנו. אם נמשיך ולא ניעלם, נגיע לתוצאות”.

ג’מל: “אני לא מתעסק באחר. אני מתעסק בי, ביצירה שלי, בעשייה שלי, בלהצליח, ואני יודע שיידרשו זמן והמון התמדה. אני לא מסתכל על איפה האחר הצליח, ואיפה זה כשל. אתה הולך ואתה יודע שאתה אחד מרבים, ואתה מאמין בעצמך ויודע שאם יש עבודה קשה, התוצאות מגיעות”.