עמית סגל זוכה בחודשים האחרונים באופן תמוה למקלחות צוננות. מאשימים אותו בכך שהדיווחים שלו מוטים, שהפרשנות שלו פונה ימינה באופן גלוי ושהוא הופך את עצמו בעקביות לבדיחה לא אמינה. אני לא יודע אם ההאשמות כלפי סגל נכונות או לא. באופן עקרוני אני לא צופה במשדרי חדשות, מכיוון שהם לא יותר מבלבול מוח ובזבוז זמן. ממילא מרבית המדווח שם חסר חשיבות ויישכח עוד לפני שסיים להיאמר, והנושאים הנדירים בעלי המשקל ימשיכו לחיות ברשת.
ובכל אופן, גם אם סגל מטה את דיווחיו ופרשנותו, הוא בוודאי לא הראשון או האחרון שנוהג כך. כבר מי יודע כמה שנים מרבית כלי התקשורת, אם לא כולם, נטשו את מלאכת הדיווח העיתונאית המדויקת, שהאמת בלבד ולא האינטרס מנחה אותה. בנאדם כיום צריך להיות בעל אוזן של מנצח פילהרמונית כדי לדלות מתוך כל הקקופוניה התקשורתית שמסביב מושג שמתקרב לאמת בתחום הפוליטי, המדיני והכלכלי.
המתקפה כלפי סגל אינה הוגנת עוד לפני שעונים על השאלה אם פרשנותו מדויקת או לא, מוטה או לא, מכיוון שעיתונאים ופרשנים שהם מוטים בבירור לצד הפוליטי השני הרביצו לתיאבון את משנתם בצופים ובמאזינים, ולא ספגו אפילו קילוח קטן מהמקלחת שהוא סופג. ולו רק בגלל זאת ראוי שיהיה עמית סגל בריא וימשיך לפרשן את העולם הקטנטן שלנו כפי שהוא רואה ובוחר לתאר אותו. אני ממילא לא מקשיב.
עמית סגל, חברת החדשות