רובין וויליאמס התאבד בתלייה בביתו בשנת 2014. הוא היה בן 63 במותו. התקשורת שחיפשה אז סיבות למעשהו של הכוכב הענק העלתה את האפשרות שהיה על סף פשיטת רגל. מאוחר יותר התברר שוויליאמס סבל מדמנציה והתקשה להתמודד עם תסמיניה שכבר השפיעו על התנהגותו ועל מצב רוחו.
"רובין וויליאמס: היכנסו לתוך ראשי", עוד תוצר משובח מבית HBO, הוא דיוקן רגיש ואוהב של האומן הכה מוכשר ודרכו הרבגונית והארוכה. את דרכו החל כאומן סטנד־אפ, שאת הענף הזה ביצירתו - חייב להודות - התקשיתי לאהוב. חשבתי שוויליאמס בחור טוב מדי על הבמה. שהוא חסר סאטירה. שהוא מעדיף לספר עוד בדיחה על החותנת וחוסך הצלפה נוספת, נאמר, מהסכלות של איזה גזען או מהנשיא האמריקאי התורן.
מצאתי גם שההשתוללות הבלתי פוסקת שלו על הבמה קשה לצפייה. היא הייתה חסרת רחמים כלפי עצמו. במשך שעתיים תמימות הוא קפץ ורץ לכל פינות הבמה ובחזרה, משלים בוודאי קילומטרים של דהרה מדי הופעה, כמו ליצן נאבק, שמשוכנע שאם לרגע יעצור ישליכו אותו מהבמה, מהתפקיד, מהשד יודע מה שרדף אותו. התחשק לומר לו, בנאדם, תירגע, אפשר גם לספר בדיחות בעמידה, לקחת לפעמים קצת אוויר, אף אחד לא יושב לך על הראש, אתה בסוף תגמור ככה עם צנתר בקוטר שני צול - מה שכמובן מאוחר יותר קרה.
אהבתי אותו יותר בקולנוע, שם הונחה על התזזית המשתוללת שלו אבן ריחיים בדמות התסריט, ושם יכלה לצאת לאור רגישותו הענקית. "רובין וויליאמס: היכנסו לתוך ראשי" משכיל להניח היטב את אצבעו על הנקודה החשובה והנוגעת ללב הזו באישיותו של וויליאמס, בעזרת ראיונות עם מי שהיו חבריו הקרובים וקרובים גם ללב הצופים בדמות בילי קריסטל, דיוויד לטרמן ועוד. מתוארת יפה ובדקדקנות גם התפתחותו של וויליאמס כאומן, מסטנד־אפ לטלוויזיה, לקולנוע, לתיאטרון.
גם על התמכרותו של רובין וויליאמס לסמים הסרט אינו פוסח. מהתקופה שבה השימוש בקוקאין היה גלוי כמעט לעין כל, חלק גם מהשיח הטלוויזיוני - מרבית חבריו של וויליאמס שרדו בשלום את אותם הימים ואת הקוקאין. מבנה האישיות של רובין וויליאמס, זה שדחק בו להתפרע בלי הפסקה ובלי רחם על הבמות, הקשה עליו ככל הנראה להיפרד מהסמים. ההתמכרות, בתוספת להתעייפות הטבעית והיחלשות הגוף ככל שהלך והתבגר, שינו את נתיב חייו של האיש הצוחק בכיוון מטה. גם כמה כישלונות בימתיים לא הוסיפו את חלקם. ברגע נוגע ללב בסרט מספר בילי קריסטל על פעמים בתקופה ההיא שבהן פרץ רובין וויליאמס בבכי במחיצתו, ופעם גם התוודה כי הוא חולה בפרקינסון - כך חשב בתחילה, ורק מאוחר יותר התברר כי הוא לוקה בדמנציה. הפעם הבאה ששמע ממנו, מספר קריסטל, הייתה בעצם על אודותיו. הוא חזר מחופשה עם רעייתו ובדיוק באותו יום התפרסמה הידיעה כי רובין וויליאמס, הליצן העצוב, עוד ליצן עצוב, התאבד. "רובין וויליאמס: היכנסו לתוך ראשי" הוא סרט ארוך. כמעט שעתיים. למי שאהב את וויליאמס מומלץ.
"רובין וויליאמס: היכנסו לתוך ראשי", הוט VOD