פחות מחודש עד לגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון", והמתח בשיאו. בשלב הזה, בו נותרו 13 מתמודדים, הקרב קשה ורווי כישרונות. עדן זוהר פתחה את התכנית וניסתה לעבור את רף ה-69% שהציב אוהד שרגאי, שחימם לא מעט את כסא ההדחה, עם Sax של פלור איסט. 

מההתחלה, הפגיזה זוהר כזמרת היפ הופ אמיתית שמפוצצת כריזמה וריקוד סוחפים, כשהיא שורפת את הבמה בביצוע עוצמתי שהולם ומתאים היטב לקולה המצוין. לכן, לא היה ספק שזוהר תשאיר את שרגאי ישוב על כסא ההדחה, ותעבור עם חמישה כחולים מהשופטים, תמיכה אוהדת מהקהל ו-84% מוצדקים.

הבא לעלות לבמה היה אביב כנר, שבחר בחירה מיוחדת, קלאסית ונוסטלגית מהסיקסטיז, השיר Feeling Good של נינה סימון. בקול בלוזי ועם שליטה מצוינת בקול ובטונים, לצד משחק נונשלנטי במניירות במינון מדויק, כנר העניק את אחד הביצועים הטובים שלו. עם קולו המיוחד, זכה השיר לאינטרפרטציה מעניינת, דבר לא מובן מאליו יחסית לקלאסיקה הענקית והידועה הזו. כנר חרך את הבמה עם 90% מהקהל, והלם והתלהבות מוחלטת מהשופטים.

בהמשך, אחרי ששבתה לב השופטים דווקא בשפות זרות, גאיה שאקי החליטה לבצע לראשונה שיר בעברית (החלטה אותה היא כינתה "סיכון" רצוי), ובחרה בשיר "חלומות של אחרים" של עידן רייכל. שאקי ליוותה את עצמה על הפסנתר, והוכיחה שהיא שולטת ביד רמה גם בהופעה בעברית, כשהיא מציגה תיאטרליות עדינה, קול חם ועמוק והמון כוונות, כנות וסנטימנטים בביצוע. כל אלה הקנו לשאקי אמנם רק 71%, שעזרו לה כמעט להחליף את שרגאי מכסא ההדחה, אך השופט אסף אמדורסקי, שחיכה לשנייה האחרונה כדי לתת לה את הכחול, הציל אותה.

אחד הפייבוריטים הבולטים לזכייה בתחרות, אור עמרמי ברוקמן, היה הבא לעלות לבמה. הוא החליט לבצע את השיר "עד מחר" של אביתר בנאי, שאינו שיר קל לביצוע. ברוקמן אמנם טרף את הבמה בטבעיות, בחופשיות ובחיוך, אך הביצוע שלו נשמע טכני מדי לטעמי. הביצוע לא היה כזה שמיצה את מלוא הפוטנציאל שיש בו, אך הביצוע המצוין והכריזמה הקנו לו 83%.

אביהו פנחסוב, האנדרדוג של התכנית בתקופה האחרונה, הגיע חמוש בתמיכת סבתו הצבעונית, ובחר לעשות חפלה ולבצע עם מועדון הקצב שלו את Let's Dance של דיויד בואי שפנחסוב כבר הקליט בעבר. באופן אישי, מדובר באחת הגרסאות האהובות עליי לשיר. למרות הצבעוניות, השמחה והפיזוזים של סבתו של פנסחוב, הביצוע, שהיה מצוין יש לומר, לא התאים לשלב זה של התחרות. פנחסוב סיים עם 43%, כששרגאי קם לבסוף מכסא ההדחה, ופנחסוב הפך למועמד הבולט להדחה.

עומר אליהו, שדומה מאוד לנדב גדג', חזר לביצוע בלדות והחליט לבצע את "ממה את מפחדת" של אייל גולן ובניה ברבי, אחד מלהיטי השנה האחרונה. עם סלסול במקומות הנכונים, בפשטות נטולת דאווינים או התרברבות, אליהו הגיש בקולו הנעים והקטיפתי ביצוע גנרי אך מרגש לשיר ועבר עם 76%.

הבא בתחרות, דוראל סעדון, פנה לכיוון שירי רוק בועט, ובחר לבצע את The Reason של הובסטנק. בהתחלה חששתי מעט מהביצוע משום שבמהלך השיר, סעדון די קרטע ופחות נפתח. בהמשך, סעדון קצת השתחרר. בגוון קולו המיוחד הוכיח סעדון כי הוא יודע לאתגר עצמו ולעמוד בכך ביד רמה, כך שנכנס לנבחרת 12 המתמודדים האחרונים עם 77%.

רגע לפני שהופיע המתמודד האחרון, אורטל עמר, האקסית המיתולוגית של בן אל תבורי ואם ילדו תו פרינס, הגיעה להפתיע את תבורי, אך יצאה מופתעת מהסיטואציה כשתבורי סיפר לקהל שהיא אמא מדהימה והאדם היקר לו בעולם, והקדיש לה ביצוע מרגש של הלהיט הנושן "תודה לך" של רז חדד, ביצוע שגרם לעמר, לרותם סלע ואפילו לסטטיק לדמוע. אגב, עזר הכריח את עמר לעקוב אחרי תבורי באינסטוש.

האחרון להתחרות היה לואי עלי, שביצע את השיר "לבחור נכון" של אמיר דדון, בחירה שהייתה מיוחדת יש לציין. עלי סלסל אמנם קצת יותר מדי, אך הגיש ביצוע בוגר ונבון שהעניק לשיר פרשנות אישית ומרגשת, שהעבירה אותו עם 85%, ובצדק. בסוף הפרק, מצא עצמו אביהו פנחסוב מחוץ לתחרות. האם יחזור בהמשך באמצעות גלגל הצלה? נדע בפרקים הבאים.