תובנה אחת הייתה לי מהפרק אתמול. שלפחות הסטייליסטית של לירון וייצמן משקיעה מחשבה באיך להפתיע אותנו כל פעם מחדש כאשר היא מלבישה את המנחה הלוהטת. לירון והשמלה תפוחת השרוולים הענקיים, הנחו את הערב הארוך והמשתרך הזה והיו הדבר היחיד שכיכב אמש.
מלבד התובנה הזאת, זה היה עוד אחד מאותם אלפי פרקים של "האח הגדול" לעונותיו, שמיחזר את עצמו לדעת. אותן אינטריגות, אותן אהבות נכזבות, אותן הצגות למצלמה, אותן דמעות, אותם מחנות, אותה מנגינה שמתנגת ברקע שכבר מוצתה וסחטה את כל הסבלנות שעוד נשארה לי, ושוטה כפר אחד שמשחק אותה כסיל כי הוא למד מעונות קודמות שהקהל אוהב אותם ואוהב לצחוק על חשבונם, והכוונה לגד.
כמו שכבר אמרתי בעבר, שחבל שהקליימקס היה בתחילת העונה כאשר הכניסו את חזן לבית, כי משם אפשר רק לרדת, והמצב רק ילך מדחי אל דחי אם לא יקרה באמת משהו יוצא דופן. אז אם האח הגדול רוצה להניע את הדברים לפני שהפורמט הזה יימאס על כולם, שיתחיל לחשב מסלול מחדש ויפתיע, לפחות כמו שעושה אותה מעצבת בגדים של לירון ויצמן שנותנת דרור לכל הפנטזיות שלה בתחום האופנה.
מישל היפה הודחה, כנראה בגלל ש"אין לה כוח" לכל זה, אז עדיף שתחזור להציל טובעים בבריכה, שגם את זה בעצם אין לה כוח לעשות. והאמת היא שגם לי אין כוח לכל זה, לכל התכנים שהדיירים מייצרים שמתאימים לרמה של גנון. לא בדיוק באילו המילים אמרה ירדן לרונן על מישל: "היא החליטה שהיא לא במחנה שלנו, אז נעשה לה ברוגז, נכון רונן"? רונן מאשר בכובד ראש רציני, כאילו בזה הרגע הוא חרץ את גורלה של מאטה הארי שריגלה עבור גרמניה במלחמת העולם הראשונה.
האמת היא שרונן, גורם לי אי נוחות הולכת וגדלה מפרק לפרק, כי הוא בוכה ונעלב מכול שטות. אמנם היום מדברים הרבה על כמה שיפה לצפות בגבר שמתחבר לרגשות הנשיים שלו ולא מתבייש לבכות כשכואב לו, אבל יש גבול. מספיק ודי, פעם אחת זה כבר יותר מדי. ועוד גבר בגילו המתקדם, נו שוין.
גם אמילי, אימא לילדים, אחת הבוגרות בחבורה שחושבת שהיא נראית יותר טוב אפילו מצעירות ממנה, גרמה לעור שלי להתכווץ כאשר נתנה את המונולוג שלה על המשפחה שבגדה בה (רונן ושות') ושככה לא מתנהגת "סיסטר" אמיתית (ירדן). כאילו, כמה שטויות הצופה עוד יכול להכיל? הלו, גברת, המשפחה האמיתית שלך בחוץ.
לליאור יש עכשיו בעיה. הוא חשב שאם הצופים השאירו את יעל, זה אך ורק בגללו, כי הוא הרי תמך בה בריב הגדול והמטומטם שהיה בבית כאשר כמה דיירים יצאו נגדה כי החליטו (השד יודע על סמך מה) שעדיין יש לה רגשות לגואל רצון (אמילי הייתה בראשם). אז כאשר גיא הכריז שהיא נשארת בבית, ליאור קפץ משמחה כי הוא ראה בזה סימן שהקהל בעצם אוהב אותו. אבל אז באה המכה. הקהל החליט להשאיר את גד אותו ליאור מתעב. בימים הקרובים נראה את ליאור קוטף עלי כותרת מפרחים בחצר על מנת לברר לעצמו סוגיה מטרידה לגבי הצופים: אוהבים, לא אוהבים.
לטעמי, המתחזה הגדול של הבית הוא ליאור. הוא נכנס לבית בתפקיד רובין הוד שעוזר לכל הנדכאים והחלכאים. כמובן שנורא קל לעזור לכל המסכנים, כאשר בכיסך מרשרשים הרבה מצלצלים. כמו כמה אני השמאל שנלחמים עבור תושבי דרום ת"א, כשהם עצמם גרים בשכונות מפוארות בעיר. הוא מנסה להסתיר שהוא עשיר, אך לא מפסיק להזכיר זאת בהשוואה הבלתי פוסקת שהוא עושה עם אדם, שלפחות לא מתבייש בעושרו ולא מצטדק.
אחרי ההדחה של אתמול, גם לירדן יש בעיה. הרי אם מספר הקולות שהיא קיבלה היה מאוד צמוד למספר הקולות שקיבלה מישל, על פי מה שהכריז זו-ארץ, אז בעצם כפסע היה בינה ובין ההדחה שלה עצמה. המסקנה המתבקשת שהיא, מלכת הכיתה, לא כל כך אהודה כמו שהיא חושבת. אולי צריך לשקול בקשת חסינות. זה עכשיו באופנה, לא?