שבועיים לגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" והתחרות בשיאה. אחרי שעדן אלנה ביצעה בפרק הקודם את השיר locked out of heaven של ברונו מארס וקצרה 90% , דוראל סעדון בחר לתת פייט עם Titanium של סיה.
סעדון, בקולו המאוד מיוחד ורגיש, בחר לתקוף את השיר מהזווית האינדיבידואלית שלו ומהמקום הנוח שלו כזמר בלדות סנטימנטליות. וזה עבד לו כשבמהלך השיר ובייחוד בפזמון הוא התפוצץ והצליח לקלוע בול בלב. למרות הביצוע המצוין, הגיע סעדון ל-85% והפסיד לאלנה.
הדו-קרב האחרון היה בין לואי עלי המסולסל לבין אלה-לי להב, הטינאייג'רית נוטפת הכריזמה והפרפורמנס. עלי פתח את הדו-קרב עם "איסלנד" של שלמה ארצי, בחירה די חלשה (ושגויה לטעמי) לשלב מתקדם שכזה.
בעיבוד ים תיכוני, עלי הגיש ביצוע חלש, מקרטע והניסיון להתאמץ בלהישאר בטונים הנמוכים לא נשמעו תפורים עליו בביצוע הספציפי הזה ששי הרדים ושעמם. השופטים (למעט אמדורסקי) חשבו אחרת מהקהל ועלי גירד את ה-62%.
בשלב זה, עזר וסלע קטעו את התכנית לרגע ופנו לנשיא רוסיה פוטין ולראש הממשלה בנימין נתניהו להחזיר את נעמה יששכר לישראל.
האחוזים הנמוכים שעלי הצליח לגרד הכינו תשתית רוויית סיכויים לאלה-לי להב לנצח את הדו-קרב. אם לא די בכך, להב בחרה שיר ההולם את המעמד - Toxic של בריטני ספירס.
התחרות בין עלי ללהב, על אף הז'אנרים השונים, נראתה כמו ליגה ד' לבין ליגת העל. להב הגישה בצורה אינטלגנטית למדי ביצוע מחוספס ועוצמתי שהלהיב וסחף לכל אורך ועם הכניסה לחלק הקצבי בשיר היא שרפה את הבמה עם 80% והצדיקה סימונה כמועמדת רצינית לזכייה בתחרות.
בסוף הנאמבר, להב בכתה קצת מהביקורת הנוקבת של אמדורסקי וזכתה לחיבוק אימהי מקרן פלס.
בסיום הפרק, נאלץ מועמד אחד להיפרד מהתכנית על אף דרך טובה (וקרוב לוודאי קריירה נוסקת לאחר התכנית). היה זה עומר אליהו.