מיומה הראשון של "צומת מילר", הדעות לגבי התכנית היו חלוקות. הציבור אהב, המבקרים פחות ובפועל - למעלה משלוש שנים שהסדרה באוויר, ואמש הסתיימה עונתה השלישית.
אף על פי שהעונה החלה בפרק צולע למדי, אני חייבת להודות שמפרק לפרק מצאתי עצמי צוחקת יותר ולאורך העונה, נקודות התורפה של העונה שהתגלו בתחילה כמו הדיאלוגים המייגעים והבדיחות הצפויות התמתנו, ופינו מקומן לפאנצ'ים שנונים, אורחים מפתיעים וכמובן סיטואציות אקטואליות מחיי היום יום של כולנו, שמצחיק להיזכר בהן כשאנחנו זרוקים על הספה, אחרי יום עבודה מתיש.
הריבים בזוגיות על הנטפליקס, משבר הבריאות, הקראש לזמרים המזרחיים, הסבתא החופרת בוואטספ וההורים המלווים בטיול השנתי - אדיר מילר מצליח, שוב, להניח את האצבע על הנקודות הכואבות והמטרידות בחיים של כל ישראלי, ללא הבדל דת/גזע/מין כמעט בכלל (בכל זאת, ברור שאנאלי תתאהב במשה פרץ ולא באביב גפן, למשל). בקיצור, אדיר מילר סיגל לעצמו את היכולת להיות סטיגמתי ולגרום לציבור לקבל זאת בהבנה, מבלי למתוח ביקורת ולעקם פרצוף.
הכישורים האלה כמובן לא חדשים לנו, שכן נוכחנו לגלות אותם לראשונה ב"רמזור" האגדית שמלבדם חולקת עוד קווי דמיון רבים עם "צומת מילר": קטעי החוץ שמצולמים כסיוטים או פנטזיות של דמויות בסדרה, החברים שנותנים לאדיר עצות גרועות ואפילו הבת שלו - שהעונה נהייתה דומה לדניאל, הבת של איצקו, באופן מחשיד למדי.
אין ספק שהשינוי המהותי בין עונה זו לקודמותיה הוא הזרקור הענק שהופנה אל דמויות המשנה, ובעיקר לשתיים שהפכו לקלאסיקות של ממש במסך הטלוויזיה שלנו: אנאלי הצרפתייה המגולמת על ידי גיה באר גורביץ' האדירה ועדי חבשוש שמשחקת את רותם בכישרון רב.
למרות שמדובר בשתי שחקניות שנמצאות בתעשייה כבר מספר שנים, התפקיד בעונה הזו נתן להן בוסט משמעותי בתודעה הציבורית והלוואי שנזכה לראות אותן בעוד תפקידים משמעותיים כפי שמגיע להן.
הפרק נחתם ב-15 דקות של פספוסים שגרמו לי לצחוק כפי שלא צחקתי בכל העונה הזו, והוכיחו את מה שכולנו ידענו: אדיר מילר הוא פנומן. אין לנו עוד הרבה אמנים בתעשייה שמסוגלים לכתוב תסריט, לשחק, לביים ולהוביל קאסט של שחקנים מובחרים במשך כל כך הרבה שנים ובהצלחה כה גדולה, תוך כדי שהוא מפיל אותנו מצחוק. מילר הוא נכס בתרבות הישראלית ולא משנה לי אם תהיה עונה רביעית ל"צומת מילר" או שהוא יפציע בפורמט חדש, רק שלא ייעלם לנו מהמסך.