כשמכניסים קרוב משפחה מקירבה ראשונה לבית "האח הגדול", במיוחד אדם חם ומחבק כמו אמא, זה תמיד במטרה לרכך את הדמות של הדייר ולהציג גם צדדים מרגשים שלו שלא נראו עד כה על המסך וגם לא ייראו בבית לצד מכלול הנסיבות. זאת הסיבה שבחרו בליאור דואק, שמצטייר כדמות חזקה, ארוגנטית ואגרסיבית שעוטה על עצמה תפקיד מרכזי בבית כבר מתחילת העונה. ציפיתי לקבל מומנט מרגש כזה סוחט דמעות שמתרחש בין אם לבנה, והוא לא הגיע, בכלל לא, אפילו לא דגדג את קצות העצבים הרגשיים שלי. והמפגש האמוציונאלי עבר כמו עוד סצנה מיותרת שלא מריחה ולא מסריחה על המסך. לעומת ליאור השיחה הטלפונית של ירדן עם אמה הצליחה להפוך לי את הבטן מהתרגשות.
עוד נכשל ליאור כשנפל בלשונו והדגיש בפני אימו שוב ושוב שהוא לא אלים אך בעצם הזכיר לכולנו שזאת האסטרטגיה שהוא מנסה לגלם, אלים וכוחני אך יחד עם זאת אדם מלא בחמלה שנלחם למען החלשים בבית. משהו בליאור לא עובר לי בגרון מהרגע הראשון שלו, אל תשאלו למה, כי אני לא יכולה להצביע על הסיבה המדויקת.
מה שבטוח שליאור חב תודות רבות לנוכחותה של תקווה בבית , הדיירת הכי מיוחדת שנכנסה העונה, כי היא היחידה שמצליחה להוציא ממנו רגעים אותנטיים ואמינים. וכשהשניים אוחזים ידיים רגע לפני שהאורות כבים, הם נותנים למוח שלנו לעבוד, היה, לא היה, יקרה, לא יקרה, רומן או רק חברות נפלאה, וכשהמוח היהודי עובד, הוא מרגיש רלוונטי.
ועכשיו כבר הכל היסטוריה, כי מאז הספיק ליאור לחשוף בחדר האח הגדול את רגשותיו הכנים לתקווה: "אני מסתכל לה בעיניים והיא עושה לי צמרמורת, כזאת אישה אני צריך, היא הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי". אולי כדאי ורצוי שלפני שהוא יוצא בהצהרות אהבה מול כל המדינה, יפתח את ליבו בפני תקווה עצמה.
ובעוד רומן חדש ומרגש נרקם בבית, ירדן שמסתירה היטב את אכזבתה עוברת אל הקורבן הבא, ומנסה את מזלה עם מטרה חדשה, אדם שמו, שקופץ מיד על המציאה.
לעומתה יש אחרת שכבר חולמת בלילות על החיוך העצום שמתפרש על פניו של ארוסה בעודה צועדת לעברו בשביל חופה. חגית נותרה בעיני תעלומה אחת גדולה, עוד לא הצלחתי לתהות על קנקנה, האם היא משחק מבריק או הזייה אחת גדולה. האם הנאומים חוצבי הלהבות שהיא נושאת בחדר האח הגדול על השן הבולטת שיש לארוסה שמעולם לא פגשה ולא בטוח שתפגוש, הם בדיחה גדולה על חשבוננו או שזאת לגמרי אותה אישה שכמהה ונואשת לחתונה ואהבה בכל מחיר, ומלאה בחן ובקסם.
דבר אחד בטוח חגית היא ליהוק גאוני ושאפו לאח שהצליח לאתר זן מיוחד שכזה. כי למרות השריטות העמוקות שלה היא מלאה בחינניות, היא לא מזיקה לאף אדם והיא משעשעת במתיקות ותמימות בלתי נגמרת.
ואם עסקינן בליהוק מבריק, גדי הוא דוגמא נוספת לכך, הדייר שמפתיע אותי בכל פעם מחדש. מצד אחד הוא משחק אותה עילג שלא מבין את המשמעות של חצי מהמילים כמו שרלטן מצד שני הוא מצליח להבליח מדי פעם במשפטי חוכמה והוא רחוק מלהיות המטומטם של העונה.
הוא מצא את הדרך החכמה להעמיד דייר להדחה ולהכריז על כך בפומבי מבלי להיחשב כמי שעובר על חוקי הבית. הוא לא מתבייש להודות בפני ניר שהוא רוצה אותו מחוץ לבית כי הוא 70 אחוז שקרן וגם נחש, אך מתעקש שהוא נמצא בליבו ובנשמתו ועל כך אין לו שליטה.
והנה הסצנה המתבקשת סופסוף הגיעה וגדי במסגרת משימה נאלץ לשטוף כמות בלתי נלאית של כלים במטבח והוא עשה זאת ביסודיות כאילו נולד שם בין הכלים לכיור. גם גדי תכול העיניים, בדומה לחגית, עושה זאת בחינניות מתוקה והדרך שלו לגמר כבר לגמרי סלולה.
ולנו רק נותר להמתין בשקיקה לכניסת הדיירים החדשה בשבת הקרובה, וכמו בכל עונה, פתאום כל הדיירים שלא אהבנו העונה, יראו פחות חיוורים ליד הזרים והחדשים.