אמש, במהלך משדר נוצץ במיוחד ששודר בתאגיד "כאן" והוגש על ידי לוסי איוב המהממת, נבחר השיר של ישראל באירוויזיון שייערך במאי הקרוב. ארבעה שירים עלו לגמר מבין למעלה מ-200 שירים והתמודדו על הזכות לייצג את ישראל בבמה הגדולה בעולם. עדן אלנה, הנציגה שבחרנו רק לפני שבועות מספר – ביצעה אותם בזה אחר זה והוכיחה שללא ספק, היא ראויה בהחלט לייצג אותנו בתחרות.
מלבד ביצועי השירים, שלוש נקודות שיפוט ובהן מוזיקאים, שדרניות רדיו וצמד הפרשנים שילווה את האירוויזיון מטעם התאגיד (גאולה אבן ואסף ליברמן) חוו דעתם לאחר כל נאמבר, במה שהיה מעט מתיש ומייגע, והיוו חלק מרכזי – נוסף על קולות הצופים בבית – בבחירת השיר המנצח. ואם לא הספיקו ארבעת הנאמרים שעדן אלנה ביצעה, זכינו גם למופעי אורח נוספים של יוצאי "הכוכב הבא" שאנחנו אוהבים מאוד, וביניהם – שפיטה, קובי מרימי (שנתן מופע משעשע של שירו Home בוריאציות שונות שהיו עשויות להגיע למקום טוב יותר), להקת שלווה וגם הפיינליסטים המוכשרים מהעונה שנגמרה זה עתה של "הכוכב" שהופיעו עם מחרוזת שירי האירוויזיון הישראליים הטובים ביותר במה שהיה מופע נהדר וגדוש בכישרון, כבר הספקנו להתגעגע.
יאללה, מתחילים:
"Savior in the sound" - השיר הראשון שביצעה עדן נכתב והולחן על ידי אורן עמנואל, טליה לונדונר (שגם ביצעה עם עדן את השיר על הבמה) ואורי אבני. מדובר בהרכב יוצרים אנונימי אך מוכשר במיוחד. השיר הוא בלדה בעלת לחן מעולה וניחוח של חו"ל - הקול של אלנה נשמע נהדר, בעיקר בסלסולים הארוכים ובמודולציות הקשות עד הבלתי אפשריות. אף על פי שבלדות מסוג זה יכולות להגיע להישג מרשים באירוויזיון (ראו ערך "השקט שנשאר"), הסטטיסטיקה אומרת שעם שירים קצביים אנחנו מצליחים יותר, כך שלמרות מדובר בשיר עם פוטנציאל בינלאומי להצלחה – לאירוויזיון השנה הוא כנראה פחות מתאים. בכל מקרה, הוא כבר נכנס לפלייליסט שלי.
"Roots" - השיר השני שבוצע נוצר על ידי שני שמות מוכרים במיוחד – הזמר נתן גושן והמפיק המוזיקלי סתיו בגר (שיצר עם דורון מדלי את "Toy"). השניים סיפרו שבמהלך העבודה על השיר, הם החליפו את הפזמון והבית לא פחות משלוש פעמים עד שהחליטו על הגרסה הסופית. השיר רלוונטי מאוד לעדן – הוא מדבר על החיבור לשורשים ומלווה בניגון אפריקאי המשולב בצלילים אלקטרוניים ולופר שמחבר אותה ל-2020 (ואופייני מאוד לבגר). הנאמבר של אלנה היה מעולה – היא נראתה משוחררת ובטוחה בעצמה, הרקדנים הוסיפו לנפח וכמובן גם התאורה והוידאו-ארט שידרגו את השואו. עם זאת, הפזמון, שהוא החלק המשמעותי והקליט בעיקר בשיר –קצר מאוד ומבחינה ווקאלית – עדן יכולה להישמע הרבה יותר טוב (אם השיר היה מאפשר).
Rakata"" – ההימור שלי לניצחון, עם יד על הלב. מהתו הראשון, קשה להישאר אדישים לשיר הזה: המקצבים משתנים בקצב מסחרר, הוא מתובל בסלנג, מילים קליטות (RAKATA RAKATA) וגרוב אפריקאי מגניב שפשוט נדבק לראש. השיר נוצר ע"י גל ג'ו כהן, אילי ישי צליל קליפי וערן קאשי, שניכר כי עבדו קשה ומדוייק ביצירת הלהיט האירוויזיוני הזה. אמנם במשדר גילינו שעדן לא ממש התחברה לשיר בשמיעה ראשונה, אך דבר דומה קרה גם לנטע עם "Toy" ובואו – כולנו זוכרים איך זה נגמר.
Feker Libi – הפעם האחרונה שדורון מדלי ועידן רייכל יצרו שיר, הוא הפך רק לאחת הקלאסיקות האהובות בישראל ("שבט אחים ואחיות"). ב- Feker Libi ('אהוב ליבי' באמהרית), ניסו השניים ליצור קלאסיקה שתצליח הפעם – בכל העולם. המתכון: שילוב של 4 שפות, כשהבולטת ביניהן היא האמהרית, שנשמעת זרה באירופה ומסקרנת להאזנה כבר מהצליל הראשון. השואו הבימתי היה הטוב והמקצועי מכולם – העובדה שהבמה נצבעה ברקדנים וזמרות אפריקאים, נוסף על עדן, גרם לנאמבר הזה להיראות שונה מכל שואו שאי פעם שלחנו לייצג אותנו באירוויזיון. מה נגיד? דורון מדלי יודע את העבודה, ואם מוסיפים את עידן רייכל – אין באמת סיכוי לאף אחד אחר. טרום המשדר, השיר ניצח בסקרי הימורים רבים והיה ההימור של מביני דבר בתחום – וכך גם היה במשדר עצמו: השיר קיבל את מספר הנקודות הגבוה ביותר, זכה לתשבחות וחשוב מכך – עדן נראתה הכי מחוברת אליו, כך שליתר הביצועים – כנראה שלא נותר כל כך סיכוי.
כמה תובנות לסיכום הערב הזה: עדן אלנה היא אחת מהזמרות החדות והמקצועיות שהכרנו בשנים האחרונות – היא פרפורמרית מעולה, ווקאליסטית נהדרת, אינטליגנטית, שנונה וקשה להתעלם ממנה – כך שהיא לכשעצמה נכס ישראלי שאפשר להתגאות בו. היא צלחה את הערב הזה באופן פשוט מעורר הערכה. לגבי השיר הזוכה – אני חייבת לציין שהייתי שמחה אם דווקא יוצרים אנונימיים היו מצליחים לספק שיר שיכבוש את העולם ואולי נתגלה לכישרונות חדשים, אך מה נאמר – כולנו נקלענו לסיטואציה של דורון מדלי, אז מה שנותר לקוות הוא שגם הפעם יקיים את הבטחתו לנצח באירוויזיון. אני מציעה לתל אביב להתחיל להתכונן. בהצלחה!