אם חשבנו שהפרק ביום ראשון היווה את יריית הפתיחה לסדרת פרקים מעניינים, היכונו לאכזבה – אתמול קיבלנו שוב פרק קצר, משעמם ובלי יותר מדי פואנטה.
עם זאת, גילינו שני פרטים מעניינים (בואו, יחסית ל"חתונה ממבט ראשון"): הראשון הוא שאמיר ודנית הם כנראה הזוג שהלך הכי רחוק מבחינת האינטימיות והקרבה המינית בשלב זה, למרות שזו לא חוכמה כאשר רוב הזוגות האחרים ישנים בחדרים נפרדים ומפחדים לאחוז ידיים. הפרט השני הוא שחוסר המשיכה של אמיר כנראה הרבה יותר משמעותי משחשבנו. אמיר משתף את תחושותיו וחששו לפגוע בדנית מול המצלמה באופן קבוע, משתף את יעל הפסיכולוגית וגם נראה הרבה יותר מרוחק כשהוא מתחיל להבין שהוא עתיד לבלות למעלה מחודש ימים בדירת 30 המטרים של כלתו המיועדת, שאיך נאמר בעדינות – לא הCup Of Tea- שלו. מצידה של דנית המקסימה, היא מפרשת את השתיקות של אמיר כביישנות/אדישות, מבלי לדעת שהוא מתפוצץ מהרצון לשתף אותה שהם לא כל כך משדרים על אותו קו. מעניין כמה טיולים עם ג'ינג'ר הכלבה ולילות של כפיות עם דנית ישרוד אמיר, עד שיפרוק את המשא הזה (לאלעד מהעונה הקודמת אגב, לקחו 48 שעות כדי לספר לרלי שהוא לא כל כך מרוצה מההתאמה).
גם ניר והגר, שכזכור חזרו מירח דבש מתוח בו ניר ניסה ליצור רגעים של "ביחד" בעוד הגר ניסתה לשמור מרחק, חזרו ארצה ונכנסו לדירה המשותפת ששכרו יחדיו. ניר, שגדוש בנחמדות ורגישות שיא ("יש לך כוח מדהים, את ממש מרגיעה אותי") נתקל שוב בקרירות מצד כלתו, במה שנראה עדיין כלחץ וחוסר הסתגלות למצב החדש – וממשיך לגלות הכלה וקבלה גם כשהגר מבשרת לו שהיא מעדיפה לישון בחדרים נפרדים למרות שלא כך היה המצב בירח הדבש. השאלה הגדולה היא מתי ייצא מהדמות 'הטהורה והמושלמת' שגורמת להגר להרגיש עוד יותר מוזרה ולא נורמלית, ויחשוף גם הוא את החששות והתחושות שלו. אזכיר רק שמכל הזוגות עד כה – ניר והגר נראו הזוג הכי מבטיח. האם זה הזמן להתאכזב?
ורגע לפני סיום, הספקנו להכיר גם את הזוג האחרון העונה. תגידו שלום למור ומאור: מור, בת 31 מרמת גן. בדומה ליתר הכלות שנראה כי נבחרו בפינצטה העונה – גם היא מצטיינת סדרתית, גם היא לומדת משפטים וגם היא יפהפייה (ומזכירה מאוד את רוני). בפרק הבא, מור תכיר את מאור, בן 35 מתל אביב – שף ובעל עסקי מזון, שהשאיר רושם של בחור ביישן, חמוד ובשל מאוד לזוגיות.
אני לא יודעת למה הדבר הפך לדפוס קבוע, אבל גם לפני ההתאמה הזו – יעל הפסיכולוגית הכינה אותנו לכך ש"מאור הוא כנראה לא בדיוק מה שמור רוצה" ושזו לא התאמה קלאסית. ואני שואלת: למה?!
5 זוגות הכרנו עד כה, ואצל חמישתם יכולנו להצביע מהרגע הראשון על נקודת תורפה שתהווה בעיה משמעותית לקשר בהמשך – מה שהתברר ברוב המקרים כנכון. אז אם אנחנו, כצופים משועממים ובטטות כורסא בבידוד, מצליחים לעלות על הבעיה – מה גורם לפסיכולוגים להיות כה בטוחים בהחלטות שלהם? מה הם רואים שאנחנו לא? איך נאמר, נקווה שהזמן יעשה את שלו. אבל מעכשיו, דבר אחד בטוח – האקשן האמיתי מתחיל: ריבים על שטיפות כלים, ארוחות משפחתיות ויותר מדי זמן בין ארבעה קירות. יאללה, אני כבר מוכנה.