"כזה דבר עוד לא היה לי", הודיע אמש גיא זו-ארץ, כאשר השורדת הבולטת של העונה, דנה רון, ביקשה לפרוש מהמשחק כבר בתחילתו. אז לא רק שדבר כזה עוד לא קרה, אלא שאף מתמודד עוד לא נקט בצעד כל כך חכם. דנה פרשה בשיא, למרות שהוא נמשך שנייה וחצי. אך באותה שנייה, היא הספיקה להטביע חותם יותר מכמה מתמודדים שגם אם הם ישהו חצי שנה על האי ויקפצו ראש לתוך חבית מלאה בשתן של קופים ושרצים למיניהם, על מנת למצוא אבן אש קטנה, יילכו כלעומת שבאו וייעלמו מהזיכרון הקולקטיבי רגע אחרי שהמסע ההזוי הזה יסתיים.
את דנה לעומת זאת יזכרו ורבות ידובר במהלך המפתיע שעשתה כאשר שלחה לכל הרוחות את עסקי הכבוד ואת ה"מה יגידו", ועשתה אך ורק מה שטוב לה. בעצם היא קנתה את עולמה בשנייה. האחרים עלולים לאבד אותו אחרי חודש וחצי ארוכים ומתישים, עם פצעים ברגליים וצלעות שבורות, והכי חשוב, עלולים לאבד גם את שמם הטוב כשיחשפו צדדים פחות יפים שלהם ברגעים הקשים באי.
דנה פרשה לפני שהספיקה להסתכסך עם מישהו, ותודה לאל, כי מסכן מי שהיה מעז לפתוח חזית מולה. האי הבודד הזה שמדי פעם חוטף את הקריזה ומכלה את זעמו באותם זרים שבאו להפריע את שלוות גן העדן שלו, בצורת גשמי זעף, מספק אינסוף סיבות בשביל לרצות להטביע מישהו בים, או למוטט לו על הראש את הברזנט שמתחתיו הוא ישן.
דנה אהבה את כולם וכולם אהבו אותה. לרגע חשבתי שזאת יכולה הייתה להיות אסטרטגיה מצוינת: לבקש לפרוש, כאשר האחרים מתחננים בפניך שלא לעשות כן, וכך רוכש את אמונם להמשך, ולסיכוי רב להגיע לגמר ולנצח. אך דנה הייתה נחושה ויצאה בסטייל ובראש מורם כשהיא מכבה את האש בדרמטיות המתבקשת, והרי לכם יציאה אצילית של הלייף.
יתרה מכך, בפרישתה היא גם הצילה את נאוה בוקר מהדחה. לא שדנה פרשה על מנת להשביע את רצונה של בוקר. היא פרשה כי היה לה רע על האי והבינה שזה הולך להיות אפילו רע יותר, אולם אף פעם לא מזיק שחברת כנסת, גם אם היא בדימוס, וגם אם היא לא הכי מבריקה בעולם, תזכור אותך לטובה. כך שדנה גם הצילה את עצמה, וגם עוד נפש בישראל.
עכשיו נפרש בפניה שטיח אדום עליו תתהלך בגאון כל הדרך אל וילת המודחים למקלחת מרעננת וארוחה מענגת, בעוד האחרים יאכלו חול או אחד את השני, ירעדו מקור ויחתכו את הרגליים בשלשלאות ברזל, ויחוו עוד עינויים משונים שההפקה תמציא ממוחה הקודח. אז אתם תמשיכו לספר בדיחות על הפולניות, אבל הן צוחקות עליכם כל הדרך אל האושר ואל חופשה חלומית על אי יפה ואקזוטי ומקבלות עוד סכום כסף מכובד עבור זה.
באשר לשאר השורדים, אני מחבבת את דוד דביר בן ה-70, שממרום גילו, יודע להבחין בין עיקר וטפל, או לאבחן בעין בלתי מזוינת (למרות משקפי ז'בוטינסקי שהוא עונד על אפו) את המתמודדים שהם לא ממש הדובדבן שבקצפת. כפי שלא הסתיר את מורת רוחו מבוזגלו שמקשקש את עצמו לדעת באמירות סתמיות, ולדברי דוד, מתרברב על הכספים שהוא מפזר לכל עבר במקום לתרום לעניים רעבים. דוד דביר אינטליגנטי, רהוט, כן וגלוי לב לגבי עצמו והסביבה, ובגילו המתקדם הוא פשוט יכול לצפצף על כל כללי ההתנהגות המקובלים ולהגיד כל אשר על רוחו ולא להתנצל על כלום. הוא יכול להגיע רחוק במשחק, ולא בגלל מפגן שרירים וכוח במשימות השונות, אלא בגלל חוכמתו ושכלו.
גם זהר שטראוס עלה מהר על אופיו של אסי בוזגלו ולא אהב את מה שיש לכדורגלן למכור, למרות שבינתיים הוא משחק אותה כאילו הוא זורם איתו. יחד עם זאת, הוא טועה כשהוא נותן במה יתירה לישראל אוגלבו שחושב שהוא בא על תקן של הבריון של השכונה כי הוא גדל ברחוב, ואוי למי שייעץ או יפריע לו בסבבה שלו כשהוא בונה את אוהל הברזנט כפי שרק הוא רוצה.
קוז'יקרו מזכיר לי את הענק מ"הנסיכה הקסומה" שגודלו לא העיד על שכלו והיה מקבל הוראות הפעלה מוויזיני הערמומי. ב"הישרדות" שלנו מגלם את התפקיד בכישרון רב סמיון גרפמן הקטן. שתי דמויות חשובות ל"הישרדות" בשביל האפקט הקומי.
ליטל סמדג'ה אמיתית ואותנטית, אך יש את המתנשאים האלה שמתקנים את העברית שלה שבינתיים לא מצאתי בה כל דופי. יצוין לטובה שהיא היחידה שנגעלה מקוז'וקרו שהציע לשרוף את ה"תהילים" והציעה מצידה לשרוף אותו, ובעצם נתנה ביטוי לרעיון שבמקום ששם שורפים ספרים, יישרפו גם אנשים. ההפקה הסבירה שהאמירה של קוז'יקרו נאמרה בבדיחות הדעת. בדיחה לא מוצלחת לטעמי, ורק מזכירה לנו שוב שהרייטינג חשוב מכול ערך.