האם יש טעם להרחיב על הפרידה הלא-מפתיעה של מור ומאור, או שאפשר לעבור לאקשן האמיתי של הפרק – הלילה הראשון (!) של ניר והגר באותה מיטה?
הלא רק בפרק הקודם ראינו את צמד האקדמאים ממשיך להסתרבל בוויכוחים ומחלוקות סביב הספייס שכל אחד נותן ו/או לא נותן לשני, אז מה הפלא שלא צפינו את ההתקדמות המהירה הזו ביחסים שלהם?
הגר וניר חוזרים מסופ"ש הזוגות אל ספת המומחים מוצפים בשאריות הריבים המתישים: ניר ממשיך לשדר 'עסקים כרגיל' בקשר כאילו לא בכה מתסכול בבופה המלון, והגר מנסה לשכנע את כולם שהיא קלילה ולא מציבה מחסומים, עד שיעל צריכה להחזיר אותה בכוח למציאות. לפני שהצלחנו להבין מה קורה – קאט.
מעבר לביקור של השניים אצל רוני ונעם (או כמו שאני קוראת לערב הזה: "זוג המוצלחים מארח את המוגבלים רגשית לפגישה אינטימית עם רפי רשף"), ופתאום, וללא הכנה מוקדמת – הגר מנשקת ומלטפת את ניר בחופשיות. מה נסגר? אני נשבעת שאם לניר היה זנב – הוא היה מכשכש בו מרוב התרגשות. מכאן, הדרך להתגנבות של הגר לחדר של ניר בשעת לילה מאוחרת הייתה קצרה מתמיד. אפשר רק להניח שניר סיים את הערב הזה מרוצה. מאוד מרוצה.
טוב, ניסיתי – אבל אין מנוס מלסכם את התקופה של מור ומאור בתוכנית ובחיינו. מה היה לנו כאן? עורכת דין שלא מפסיקה לדבר, מסעדן עם שיער גולש שאוהב לקטר, זוג צעיר ויפה שלא מסוגל לנהל שיח בלי שיעלו הדציבלים ובעיקר חוסר תקשורת משווע. בגדול – מדובר למעשה בתסמונת קלאסית של מלחמת אגו מטופשת ומייאשת שגרמה סבל לכל הצדדים.
מור הרגישה בעיקר מקופחת ולא מחוזרת, ומאור סבל בעיקר מכאבי גב – בכל זאת, ישן למעלה מ-30 יום על הספה בבית שלו (!) – וחש שכל מה שהוא עושה פשוט לא מספיק טוב בשבילה. השיחות ביניהן עסקו בעיקר בהטחת אשמה זה בזו ובפועל – היה זה עניין של זמן עד שמישהו ירים את הכפפה וישים קץ למסכת הייסורים הזו. היה קשה להתעלם מהדמעות של מור על הכאב וההשפלה שבפרידה הזו, צפויה ככל שתהיה (בכל זאת, מצטיינת סדרתית שלא נכשלה בשום דבר בחייה), אך גם מבעד לפנים הרציניות של מאור, נראה כי הדבר לא היה לו קל כל כך. אך אל תדאגו לשניים האלה – עכשיו, כשכל המדינה מכירה את שני הצעירים היפים והנחשקים האלה – רווקים, הם לא יישארו לעוד הרבה זמן.
למען האמת, הרגע המעניין ביותר בפרק שמור דווקא לדנית ואמיר, שעוברים את הדרך הכי פתלתלה בתוכנית הזו. מלהיות הזוג שהגיע הכי רחוק בסולם האינטימיות מוקדם יותר מכל הזוגות, ואז הפרידו כוחות בחדר השינה באמצע התהליך – ניכר שסופ"ש הזוגות חיבר בין השניים בשנית והכל יופי-טופי. או שלא?
השניים אמנם חזרו לישון יחד באותה מיטה וממשיכים לצבור חוויות זוגיות, אך שיחה אחת אמיצה שדנית יזמה גרמה לנו להבין שלא באמת עברו הרבה מים בנהר. באחד מהמצבים הנפוצים של השניים בהם הם זרוקים על הספה ולא יוצרים קשר עין, דנית שואלת את אמיר האם עניין המשיכה שהוא העלה בזמנו, בשיחה הקשה שלהם עם המומחים, הוא משהו בר שינוי? או במילים אחרות: "אתה כבר נמשך אליי?". אמיר, באדישות שכמעט גרמה לי לתלוש שערות, משיב תשובות מרגיזות שאומרות שום דבר.
דנית, בלי לחשוש מעלבון, ממשיכה: "זה משהו שאני יכולה לשנות? זה קשור לחיצוניות?". במקום לנצל את הזדמנות הפז בה דנית מיוזמתה מעלה את הנושא, אמיר ממשיך לשחק בפלאפון מבלי להישיר מבט ופולט תשובות סתמיות: "זה אני, אין לך מה לאכול על זה את הראש". אז זהו, שדווקא כן: כל רגע שדנית חיה בסרט שאתם במגמת שיפור כזוג, הוא רגע בו אתה מעכב אותה ומונע ממנה להתקדם בחיים. בינתיים, דנית ממשיכה לפנטז על סוף טוב לכל הסאגה הזו. אם הסופ"ש באילת לא יחולל איזה שינוי משמעותי, נראה שתהיה לנו עוד פרידה מצערת בזמן הקרוב.
ובהזדמנות זו, פניה נרגשת להפקה: האם אפשר לחסוך לנו את הרגעים הדביקים של רוני ונעם ולהחליף אותם בריבים הקורעים מצחוק של אריק ודובי? כשכל כך חם בחוץ, אנחנו חייבים קצת מהקור של אריק כדי להתרענן, רגע לפני שאנחנו נפרדים מאחת העונות היותר טובות של הפורמט.