"המפרץ", ימי ראשון, החל מ־28.6, 21:00, הוט 8, הוט VOD
לאזרחים ישראלים יש מדי יום שפע סיבות לצאת מדעתם מרוב כעס. לתושבי אזור מפרץ חיפה יש סיבה נוספת, והאמת היא שלא ברור למה זה לא קורה. המספרים, אם להתבסס על אלה שמספקת הסדרה “המפרץ", מספרים סיפור חד־משמעי: התחלואה בסרטן במפרץ חיפה גבוהה בעשרות אחוזים משאר מקומות היישוב ברחבי הארץ. לפעילי איכות הסביבה, שאת סיפור מאבקם מתארת הסדרה, אין ספק: מי שאחראים לתחלואה הגבוהה הם מפעלי התעשייה המזהמים באזור המפרץ.
זה סיפור לא הוגן בלשון המעטה בין כוחות לא שווים. מצד אחד ניצבים טייקונים בעלי כוח עצום, ומצד שני נאבקת קבוצת אזרחים קטנים, חסרת כוח של ממש, משוגעים לדבר שמקדישים כבר עשר שנים את כל מרצם וזמנם הפנוי לטובת המאבק.
ייאמר לזכותם של אנשי מפעלי הזיקוק כי מלכתחילה נוקטת הסדרה עמדה ביקורתית ברורה כלפיהם. טענת אנשיהם היא שתחנות ניטור האוויר המפוזרות באזור מלמדות שהאוויר באזור המפרץ לא מזוהם יותר ממקומות אחרים, ואם כלל יש זיהום הרי הגורם העיקרי הוא תחבורת כלי הרכב בסביבת המפרץ. מלבד זאת, הם טוענים, לא הוכח מעולם קשר סיבתי בין זיהום אוויר שנגרם על ידי הפליטות מהמפעלים למחלות ממאירות. עם זאת, ככל הידוע, למרות האוויר הבלתי בעייתי לטענתם, איש מהבעלים או ממנהלי המפעלים לא בנה את ביתו ומגדל את ילדיו בקרבה רבה מדי לארובות המפעלים.
“המפרץ" היא סדרה שאסור להחמיץ. היא סיפור של תכנון אורבני רשלני, של אדישות לחיי אדם, של אדישות החלשים ונכונותם המוזרה להרכין ראש בפני החזקים מהם. “המפרץ" היא יותר מסיפור של זיהום אוויר. זהו משל על הון ושלטון בכל מקום שבו הקשר מתקיים, על כוחו הרומסני ועל פעילותו חסרת המצפון והבושה לעיני כל. והעצוב מכל הוא שמלבד כמה משוגעים לדבר היחיד שמתחייב לנקוף אצבע למען תושבי המפרץ הוא חסן נסראללה.
לראות או לוותר: לראות. חובה. לכולם. קורס 101 לטייקון, לפוליטיקאי ולאזרח.