בשבועות האחרונים, כאילו אין בעולם קורונה, הסלמה בצפון ומשבר קואליציוני, מתחולל דיון ציבורי נוקב בנושא חשוב מאין כמותו: "היהודים באים", תוכנית הסאטירה של כאן 11, אשר בימים אלה משודרת עונתה הרביעית. מספר חברי כנסת מהימין, בהם שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ', תקפו בחריפות את התוכנית, אשר לדבריהם "מבזה את קודשי ישראל", ואף תבעו להורידה מהמסך ולהפריט את תאגיד השידור הציבורי בשל שידורה. השבוע אף פורסם כי יוצרי ושחקני הסדרה קיבלו איומים לחייהם והגישו תלונה למשטרה בנושא.
מול הקריאות הללו התייצבו, באופן טבעי, קריאות מצד השני - בעד התוכנית, בעד חופש הביטוי ונגד השתקה. היו גם כאלה שניסו לבטא עמדת אמצע, דוגמת אברי גלעד, שכתב כי באופן אישי הוא אוהב את התוכנית וכי יש לה מקום בערוץ מסחרי, אך בשידור הציבורי, הממומן מכספי האזרחים, אי אפשר לשדר תכנים הפוגעים ברגשות של רבים מהם.
מכל הדיון הנוקב הזה עולה תמונה לפיה "היהודים באים" היא משבצת שידור בה בכל שבוע, משך חצי שעה, מושמים ללעג אך ורק הימין הישראלי, הציבור הדתי, התנ"ך וסמלי היהדות והציונות. אלא שמי שצופה בתוכנית בקביעות יודע שזה פשוט רחוק מהאמת. אכן, ישנם בתוכנית מערכונים רבים העוסקים בתנ"ך ומציפים סוגיות מוסריות העולות ממנו. אבל נתח לא פחות נכבד מהמערכונים מוקדש ללעג לאותו שבט שיוצרי הסדרה כביכול משתייכים אליו - השמאל הישראלי, החילונים ומה שמכונה "השבט הלבן".
רוצים דוגמאות? בבקשה, כולן מהעונה הנוכחית: מערכון "משאל בחירות 1974", שמציג כתבת ארכיון-לכאורה מ"מבט" בה אזרחים מן היישוב מדברים באריכות על מחדליה של גולדה מאיר במלחמת יום כיפור, אך כשנשאלים למי יצביעו בבחירות שנערכו זמן קצר לאחר המלחמה, משיבים "רק גולדה, אין משהו אחר". המערכון החכם והעוקצני הזה שם ללעג את ההתנשאות השמאלית המוכרת כלפי מצביעי הליכוד, ומראה שהצבעה שבטית קיימת בכל חלקי המפה.
או למשל המערכון "זה הסוד שלי", פארודיה על השעשועון משנות השבעים בו בעל הסוד הוא דן בן אמוץ, המותח ביקורת חריפה על הברנז'ה התרבותית שהעלימה עין מהיותו של בן אמוץ פדופיל מורשע, הפכה אותו לגיבור תרבות והתייצבה בהמוניה (שלמה ארצי, גילה אלמגור, עמוס עוז ורבים אחרים) ל"מסיבת הפרידה מהחיים" שערך.
והיו גם מערכון על אירועי סבסטיה בשנות השבעים שהציג את שמעון פרס כמנהיג קיצוני שגיבה את מפעל ההתנחלויות, ומערכון שהציג את פעילי המאבק לשחרורו של גלעד שליט כצבועים שלא נקפו אצבע למען אברה מנגיסטו, ומספר מערכונים שנתנו בראש לבן גוריון ולשלטון מפא"י על יחסם הגזעני למזרחים.
"היהודים באים" היא תוכנית חשובה, שבניגוד לתוכניות סאטירה אחרות שמתנהלות באווירת "אנחנו והם", לא עושה הנחות לאף צד ומטיחה אמיתות שלא תמיד נעימות לשמיעה גם בצד הליברלי והחילוני. לכן, ההתלהמות הימנית כלפיה מיותרת. אם סמוטריץ', קרעי ויתר המוחים היו טורחים לצפות בפרק שלם ולא במערכון אקראי, הם היו מופתעים לגלות שעם הרבה מהקטעים הם אפילו יכולים להזדהות.