בשנים האחרונות שלום אסייג הוא אחד השמות המוכרים ביותר בטלוויזיה הישראלית. רגע לפני עליית הפרק האחרון של הסדרה "שנות ה-80" המגוללת את סיפור חייו כנער בטירת הכרמל ורגע אחרי עליית הסדרה "מנאייכ" בכיכובו בתאגיד השידור, הוא מתראיין בתוכניתו של גדעון אוקו ב-103FM, ומייחל: "אני מקווה שיהיה מתווה נורמלי שיאפשר לנו לצאת לעבוד".

אתה מופתע מההצלחה המטורפת?
"האמת? אני ידעתי שיש לנו ביד טיל, ראיתי עריכות והיה לי חומרים וידעתי שזו תהיה סדרה היסטרית. אבל כן אני מופתע, כי בתפיסה של כולנו התאגיד - רואים אותו פחות, אבל מאז טהרן אפשר להגיד שהבנו שהוא חוצה את כל הגבולות והמספרים שרגילים לראות. הטבלאות לא משקפות בעניין הזה, כי הרבה אנשים צופים בדיגיטל".

מדובר במיליוני צפיות.
"מטורף, מטורף".

איך אתה ברמה האישית? אתה הרבה שנים כוכב גדול, איך אתה עם ההצלחה, עם התגובות?
"תשמע, להגיד שאני לא רגיל להצלחות זה קצת שקר, כי תודה לאל שנות ה-80 הייתה סדרה מאוד מצליחה. והיום דרך אגב ישודר פרק הסיום שלה. אבל קונצנזוס שכולל גם את הקהל וגם את המבקרים זה עוד לא קרה לי. סך הכול כיף גדול, אני מאוד שמח לראות שכולם באותה דעה, ומאוד אוהבים את הסדרה והתפקיד, כי באמת הרבה שנים לא עשיתי דרמה".

הופתעת מהביקורת עליך כשחקן דרמטי או שהכרת את הצד הזה? רובנו נחשפנו אליו בפעם הראשונה.
"זו פעם ראשונה שאני עושה תפקיד דרמטי 'הרדקור'. גם בעבר כשעשיתי תפקיד נגיד ב"משאית", לפני הרבה שנים, זו הייתה דמות קצת קומית. פה באמת זה 'הרדקור' - ממש אדם כזה מיוסר, וסובל, ונלחם. תשמע, אני חייב להגיד, זה מאוד הלחיץ אותי שזה ייצא טוב".

כשאתה מקבל את התסריט ורואה את הפרופיל של איזי, ששונה מכל מה שעשית בשנים האחרונות, אתה סקרן, חושש או מאמין? 
"לאורך כל השנים אני מקבל המון המון הצעות לסרטים וסדרות דרמות, לרוב אני קורא ומרגיש שזה בסדר. פה דווקא, זו הסיבה שהחלטתי לעשות את זה. דווקא כי קראתי את התסריט וראית שאיזי הוא דמות אחרת לגמרי ממה שמצפים, מה שחושבים, מה שרגילים לראות אותי, ודווקא בגלל זה לקחתי את זה, בגלל האתגר שבזה. מבחינתי העבודה על דמות היא עבודה על דמות. גם על דמות קומית אני עובד, אבל פה, כשזו דרמה, צריך לשמור על זה יותר נקי. גם כשיש במאי טוב, שיודע לנקות איפה שאתה בורח קצת ואיפה שאתה לא שומר על הדמות או בורח לקומדיה, כי בטבע שלנו יש רצון כל הזמן לברוח לפאנצ'ים, זה תהליך שבסופו של דבר כשמלווים אותו טוב, עם במאי טוב - זו התוצאה".

יש משהו בדמות של איזי שהוא כן גם קשור לשלום אסייג בחיים? משהו שהתחברת אליו מהסיפור שלך?
"אני לא יודע להגיד - במשחק אתה לוקח. כשאתה מצלם סצנה שבה אתה עצוב או כועס, אתה מחפש מקומות בחיים שלך שהיית בהם במצב דומה, ומשם אתה מביא את הרגש לסצנה. אז אין משהו ספציפי, אבל יש המון דברים קטנים שאתה אוסף מהחיים שלך כדי לבנות את הדמות הזאת. אבל אין יותר מדי דברים משיקים, כי איזי הוא אדם באמת מיוסר ואני מקווה שאני אדם קצת פחות מיוסר ממנו".

לא נהיה מקוריים אבל נגיד שאתה משחק נפלא וכיף לראות אותך והסדרה מצוינת. מה עם החזרה לבמות? התאריך הוא 1 בספטמבר, אתה כבר משייף את הפאנצ'ים?
"אני עוד מספיק להופיע ב-29 באוגוסט באמפי פארק פתוח בקריית מוצקין. אני מקווה שיהיה מתווה נורמלי, כי אנחנו לא מופיעים מחודש מרץ - זה מטורף. לא מדבר על המצב הכלכלי של מאות אלפי אנשים כבר בתחום הזה, נותני שירותים, ספקים, אנשי סאונד, הגברה, תאורה, כל מה שאתה רוצה, שבאמת יושבים בבית. זה משהו לא נורמלי. אני באמת מקווה שסוף סוף יפתחו, כי כמו שאני הייתי בפגישה עם רה"מ ועם שר התרבות, ואמרנו – 'אם מותר לטוס, ויש טיסות לאילת יושבים בדבר הכי סגור בעולם 200 איש, אין סיבה שבאולם מאוורר לא יוכלו לשבת 200 איש'. אני מקווה שיהיה מתווה נורמלי שיאפשר לנו לצאת לעבוד ולהתפרנס. לא רוצים מענקים, לא רוצים כלום. רוצים לעבוד".

תהיה עונה שניה?
"כן, כן. למען האמת כבר התחילו לכתוב. תהיה עונה שנייה בעזרת השם".