זה נגמר. אתם קולטים? העונה הממכרת והבלתי-נסבלת הזו של "הישרדות", זו שהדביקה אותנו למסך ובו זמנית גרמה לנו לקלל את היום בו הומצאה הטלוויזיה תמה. אני נשבעת שלרגע עוד תהיתי האם העונה אכן תסתיים, או שמא ההפקה תמציא טוויסטים לנצח שיקבעו את נוכחותה של ליטל סמדג'ה בסלון שלי לעד. בינתיים, יש אופטימיות זהירה באוויר.
אתחיל מהסוף: אלא אם שוגרתם הנה מפלנטה אחרת הבוקר, אתם וודאי יודעים שאסי ניצח. רגע, אנסח מחדש – אם צפיתם ולו בפרק אחד של העונה, וודאי ידעתם לאורך כל הדרך שאסי ינצח. הניצחון הזה היה כה שקוף, החל מהמהלכים שההפקה יזמה כדי להציל את בני הברית של השייח', דרך הפתק הבזוי בקופסת השוקולדים ועד הבחירה ההו-כה ספונטנית מתי המפסיד במשימת החסינות יקבל פתק בכד ומתי לא. אה כן, וכמובן הקאט במועצה בכל פעם שאסי מתגלה כחרטטן שהוביל להדחת חבריו, לטובת שאלה עמוקה על הקוביות של ישראל ותפקידן בשהותו על האי. בתוך כך, לא היינו אלא קהל שבוי תחת חבורת מפיקים שעשתה בנו ובשורדים כרצונה, תוך ניתוב העניינים כך שאסי יוכתר לא רק כשורד האהוב, אלא גם כשורד האחרון. מה השלב הבא? פרויקטור הקורונה?
שלא תטעו, אסי שורד טוב, אפילו מצוין, אך אני מצטערת, הפרס הזה לא שייך לו. גם שרשראות החסינות שהשיג והמהלכים שיזם לא שווים דבר, לולא קיבל רצף של צ'אנסים שזימנו לו את התואר על מגש. ותאמינו לי, בתור מי שצפתה ב-67 הפרקים באדיקות – לא פספסתי אף צ'אנס כזה. אבל המתינו, עוד נגיע להצבעה המגוחכת שנמרחה כל כך עד שכמעט החלה עוד עונה בזמן הזה, ונחזור להתחלת המשדר הארוך בהיסטוריה.
באופן מפתיע, ולא לפני שמופע הריקודים היכה שנית והפעם בסגנון אירוויזיון פינת פסטיבל המחולות בכרמיאל, עברו מספר דקות בודדות עד ששידורה של מועצת הגמר החל. בזה אחר זה עלו המושבעים לסשן השאלות הנוקבות אך כצפוי, המשיכו בקו המרגיז והעלוב של שאלות לקוניות ולא רלוונטיות למעמד. שני הרגעים היחידים שאיכשהו היו שווים את תשומת לבנו, היו שייכים כמובן לדרמה קווין המתולתלת – בני ברוכים: הראשון בהם היה המונולוג חסר הפרופורציות שגרם לי לרצות לראות את ההדחה שלו בלופים ולשמוח לאידו, והשני – השאלה היחידה שהייתה מעניינת והופנתה לירדן – מדוע לבחור בה ולא בעידן? למעשה, זו שאלת המיליון.
באותו קו משעמם וסמי-מתנשא של עידן וירדן בכל המועצות העונה, הם מספקים במועצת הגמר תשובות רדודות שבאופן די ברור גרמו לניכור והעצימו בעיקר את אסי וישראל, שישבו לצידם מחויכים ומלאי חשיבות עצמית. בזמן שירדן ועידן מבלבלים על אהבה, העצמה נשית, רגש וסליחה – ישראל ואסי מדברים אסטרטגיה, עד שמגיע הרגע הקריטי בו בו אסי מתגלה כמי שעמד מאחורי ההדחה של רוב בני בריתו, אבל אז – אופס, המועצה נפסקת. כך פתאום, רגע לפני שיכול היה להתרחש עימות מעניין בעל השפעות קריטיות על המושבעים. אה, סליחה, רגב הספיק לפלוט שאסי צודק במהלכיו. תגיד, אתה מבין שזה בא על חשבונך, מר או"ם-שמום?
אז נכון, אני לא מופתעת מכך שהמושבעים בוחרים על פי הלב ולא על פי אסטרטגיה, בכל זאת, "הישרדות" ישראל, כבר התרגלתי, וכן אינני מופתעת מהניצחון של אסי שהיה ברור כשמש, אך אני פשוט מאוכזבת שאפילו הגמר שובש ויצא מהקשר הפורמט, כאשר השורדים לא נאמו את נאום ה"מגיע לי לזכות" טרום ההצבעה. זה יכול היה להיות הרגע המעניין של העונה, אך למה לעניין כשאפשר לפרסם? יתרה מכך – המושבעים לא פצו פה ולו פעם אחת לאורך כל הגמר! במקום זה, זכינו במופע סטנדאפ של בני (הבדיחה שלו הייתה ארוכה יותר מהעונה עצמה), נאום העצמה של סמיון על הגיל השלישי ומונולוג של ד"ר אבישי בן חיים כאילו באמת היו חסרים לי קצת סכסוכים והסתה לאורך העונה.
לאחר רצף השטויות שסופק לנו, ולצד אין ספור פרסומות, הגענו לשלב ההצבעה. מבט קליל בשעון מראה כי נותרו עוד 40 דק' לסיום המשדר, מה שהריח כטוויסט, אבל הפעם - על אמת.
כפי שנחשף שעות לפני הגמר, בהפקה נבדקו חשדות לפיהם ישראל אוגלבו הציע למושבע הטרי, בני ברוכים, 100 אלף ש"ח בתמורה להצבעה עבורו בגמר. אמנם לפני מספר פרקים אכן ראינו החלפות דברים כאלה ביניהם שנאמרו בבדיחות הדעת, אך על פי מקורבים – מדובר היה ביותר מבדיחה והיה זה אסי בוזגלו שאישש את הידיעה.
מיותר לציין שבהרכב כזה, בו שבעה מושבעים בלבד בוחרים את המנצח מתוך ארבעה שורדים – כל קול קובע, ומה זה 900,000 ₪ לעומת 0? הדבר הוביל לכך שבאופן חסר תקדים, בוטל הקול של בני ובסופו של דבר שישה פתקים השפיעו על זהות השורד האחרון. כלומר, זה מה שחשבנו עד שראינו את התוצאות: עידן וירדן עם קול אחד – וישראל ואסי עם שני קולות לכל אחד. בכך, בפעם הראשונה בתולדות הפורמט בישראל – נאלצו המושבעים לבחור שוב, הפעם בלייב, וכולל עידן וירדן המאוכזבים – את השורד האחרון, כאשר הבחירה היא בין אסי לישראל בלבד. כאן, הניצחון של בוזגלו כבר היה מובטח. המבטים של ירדן ועידן לאורך שלב ההכרזה אמרו זאת בלי מילים.
ה"שוחד" של ישראל לבני היה חותם הזוי ואירוני בו זמנית לרצף התחבולות שנראו בעונה הזו ולכן, אין ספק כי הצדק נעשה – בכך שנפסל הקול שהיה מקנה לישראל את הניצחון במרמה.
בנימה אישית, וללא קשר לסלידתי מהעזרה חסרת הגבולות לאסי במהלך העונה – ירדן ג'רבי היא זו שהייתה ראויה לפרס: היא חזקה, תחרותית, דמות טלוויזיונית ראויה ואמנם מהלכיה האסטרטגיים היו מועטים, אך בואו נזכור שמדובר בפורמט הישראלי, בו "הלב הוא מה שקובע", ראו ערך – ג'ובאני זוכה בעונה שעברה, מבלי שנקט ולו מהלך אחד. יתרה מכך – היא פשוט הראויה לכסף, יותר מכל אחד מהפיינליסטים שישב לצידה. מבאס.
האמת, תמים מצידנו לחשוב שהעונה תיגמר בניצחון צודק – בכל זאת, בתור מי שעברו את כל הטלטלות של העונה בהצלחה (ועם הרבה כעסים), מצופה מאיתנו להתכונן לתרחיש הזה מראש. עם זאת, הבשורה הטובה, והיחידה, היא שבפעם האחרונה – זה נגמר. לא כמו הקורונה, הפעם – זה באמת נגמר.
37 ימים על האי, 67 פרקים, 42 טורים, 4516189489 פרסומות וגיא זוארץ אחד שגרם לי לאבד אמון באנשים לאחר שהכריז על "פרסומת הגמר" 5 פעמים בערב. תודה שקראתם, קיללתם, צחקתם ופרקתם פה ביחד איתי. ניפגש בריאליטי הבא.