נראה כאילו המילה 'אסקפיזם' הומצאה כדי לתאר את התפקיד של "הזמר במסכה" בחיים שלנו. בבקרים אנחנו מתעסקים בהפגנות, מגפות והחלפות תמונות פרופיל ובלילה מסוגלים להרוג את מי שיגיד עוד פעם אחת שהחסידה היא גלית גיאת. מתי 'ארץ נהדרת' יוצרים איזה מערכון שינער אותנו כמו שמגיע לנו?
האמת היא שמהרגע שזפזפתי אתמול בבוקר לערוץ 12 וראיתי שהפרק הפעם הוא שעה בלבד, הכעס כבר החל לשצוף בי. סך הכל שלושה פרקים מלאים קיבלנו, וכבר העזנו לחשוב שבימים קשים אלה נקבל תוצר טלוויזיוני שמכבד את צופיו, אך לא ולא – "הזמר במסכה" היא לא רק תוכנית כייפית ומשפחתית, אלא גם ריאליטי עצבני שנוצר בשביל להרוויח כסף – ובשל כך, יפוצל גם לעשרות חלקים אם יידרש ולא ישובץ ביום קבוע – רק כדי לסחוט את העצבים שלנו בכל ערב מחדש. כיף גדול עם קשת.
עם זאת, ייתכן ו"הישרדות" כבר חיסנה אותי – או שמא אני לא יכולה לכעוס על תוכנית בה כל כך הרבה זמן מסך מוקדש לצדי, שמגדיר מחדש את המילה 'התלהבות', ולכן, עם כל התסכול והצורך העז לגלות כבר מי הכריש ולא להמתין עד מחר – אניח את הכעסים בצד ואגש לדון בנושאים הרציניים: מי היא לעזאזל השפירית ומתי השופטים ירפו מאחותה של זהבה בן?
פינת הניחושים "מנחשים וטועים":
אמנם שם הפינה מנבא לנו רעות אך הפעם – אני די סבורה שיש לי את זה. כלומר, עד שיגיע עוד איזה רמז שיטיס לי את המחשבות לכיוון השני. חלקו השני של הדו-קרבים ממשיך ועתה עולים לבמה הפלאפל והשפירית, שבעולם מקביל תודו כי יכלו להיות זיווג די מוצלח:
בשקלול הקול המחוספס אך הרגיש, השילוב של אוכל (בעיות משקל), מוזיקה (ביטבוקס וכמה סינגלים), ומסע (חזר מטיול גדול בעולם)– הכל מצביע על שגיא ברייטנר, הלא הוא גם שגיא ביטבוקס – דוגמן וזמר מתחיל שהשתתף בהישרדות וקלאסי עבורו להגיע לפורמט. סטטיק מעלה את מייקל לואיס כאופציה, עוד ניחוש מבריק מבית היוצר של הזמר, הבלורית והשיניים האובר-צחורות ואופירה ממשיכה לא להרפות מדודי בלסר, שעוד מהפרק הקודם לא מצליח להבין מדוע היא העלתה אותו מהאוב פתאום.
מולו התחרתה השפירית שכישפה את הבמה בביצוע מדהים, ולמרות זאת הפאנל ממשיך לפמפם את אתי לוי, אחותה של זהבה בן, כאילו הגיוני שהיא זו שמתחבאת בפנים. נו באמת, כל קשר בינה לבין הזמרת עם מבנה הגוף הדקיק ויכולת השירה המרשימה באנגלית שמתחבאת בפנים – תלוש בהחלט, ובשלב זה אני מצפה מסטטיק כבר לעלות על זה לבד. אני מהמרת על שתי אופציות: ג'ולייטה ורינת גבאי – שתיהן שרות מצוין, רזות, החלו את הקריירה בגיל מאוד צעיר ובעלות אישיו רציני עם הסוכן המיתולוגי שלהן. זכרו את זה.
הדו-קרב השני והאחרון לפרק זה היה בין הכריש לחסידה. בשונה מהפעם הקודמת, החסידה סיפקה אמש ביצוע משעמם ומרדים שנראה כי פסח על אוזני השופטים, שהפגינו התלהבות מוגזמת. גם הנאמבר הזה לא מנע מצדי להמשיך לפמפם את הניחוש הגרוע של גלית גיאת (עם כל האהבה, די) ואופירה, כמו אופירה, ממשיכה להצהיר שמדובר בנרקיס, על אף שאין שום קשר ווקאלי בין השתיים וגם מוג'דה, מי ששחר חסון (שעדיין בטוח שמדובר ב"אקדמיה לצחוק") העלה כאופציה לגיטימית לשפירית, הייתה מבחינה בהבדל. אני אגב, עדיין עומדת על עדן הראל כזהות מאחורי החסידה – והעובדה שסיפרה כי היא מגיעה מהדרום, בקליפ הרמזים, משתלבת עם היוולדה של הראל באילת. צ'ק.
לאחר הביצוע הקודם, הייתי בטוחה שהכריש הכריזמטי הוא זהבי, אך הפעם הרוח נושבת חזק דווקא לכיוונו של דביר בנדק, בעיקר בזכות הקול, על אף שגם הרמזים חידדו את ההימור: קונג פו (דיבב את סרטיו בישראל), הבובה הלא היא רד אורבך מרד-בנד, איתם כיכב בלייט נייט, וצלחת הפירות הקושרת את מסלול הקרמבולה והליצ'י המזוהים עמו כל כך מהפרסומות לבנק. אגב, עם כל העיבודים הקוליים שמבצעים להם בפלייבק – לא יכלו לשפר לכריש המסכן הזה את הביצוע? לרגעים הוא נשמע במהלכו כמו נער בן 13 בקריאת הדרשה בבר מצווה. כך או כך, שני הביצועים היו לא מוצלחים למדי ווקאלית, אבל הכריש כל כך פוטוגני, וגם רוקד כמו אבא חמוד בן 60 – ועל זה לבדו מגיע לו להעפיל לגמר לדעתי.
בשל העובדה שקשת מזכירה לנו כי כל דבר טוב מגיע עם מסת פרסומות ופיצול פרקים אכזרי – פינת הכעס על הרמזים וכן פינת טראומת המודח יידחו למחר.
מפזרים אהבה: "לצידו של צדי"
הדבר היחיד שמנחם בכל פרק – הוא צדי צרפתי. וגם הפרק, הוא ממשיך למצב עצמו ככוכב הבלתי מעורער של הטלוויזיה הישראלית כשהוא רוקד לצלילי "זהב" של סטטיק ובן אל, נקרע מצחוק מהניחוש הדבילי של שחר חסון על מוג'דה ומתמיד להיות חינני להפליא גם כשהוא מתעקש בכוח על גלית גיאת או ממציא הימורים גרועים כדוגמת מירי נבו. מי מכין לי תמונת פרופיל לפייסבוק שכתוב בה "צדי לשלטון?"