"The Barrier" ("המחסום"), נטפליקס
תקראו לי פאניקר, אבל לפחות בתחילת הסדרה “המחסום" מי שלא נבהל קצת לא מבין לאן העסק - אם לא נזהרים ועם קצת אנשים רעים בסביבה, כאלה הרי תמיד יש בנמצא - יכול להתגלגל. ואגב, חשוב לדעת - הסדרה צולמה כמובן ועלתה לשידור לפני שהעולם יצא לחגוג במסיבת הקורונה הגדולה.
זה הולך ככה: אחרי מלחמת עולם שלישית, בין שאר כולרות, מופיעים על פני כדור הארץ נגיפים חדשים. לנגיפים האלה, שמבחינה גנטית הם מורכבים מאוד, למרות כל ניסיונות החוקרים והרופאים, פשוט לא מוצאים תרופה, והם ממשיכים להשתולל חופשי ולהפיל קורבנות ברחבי העולם. על זה, בהערת אגב, לא חשבנו - אנחנו, תמימים שכמונו, הרי מחזיקים באמונה שמציאת התרופה לקורונה זו רק שאלה של זמן. מה יתרחש בעולם, ואיך יתנהל, אם יתנהל, אם לא תימצא התרופה? ובכן, זה השלב למלמל בשקט: אמא'לה.
עכשיו מתחיל הכיף האמיתי - בעקבות המגיפות הקטלניות שמתחילות להשתולל בעולם, מאפשרים האזרחים למשטרים חזקים לקום, בתקווה שאלה יצליחו בעזרת הגבלות מתאימות למגר את הנגיפים. המשטרים מנצלים את הכוח שניתן להם, צוברים עוד ועוד כוח, רומסים את חירויות הפרט והופכים טוטאליטריים ורצחניים בעצמם.
ומכאן יוצאת עלילת הסדרה לדרך. חובה להזהיר - אחרי התחלה מבטיחה כל כך, “המחסום" היא סדרה די שגרתית. משפחה מנסה לחלץ את בתם שנחטפה לצורך ניסיונות רפואיים בידי השלטונות ולהימלט מאזור סגור. יהיה קשה, אבל הגיוני להניח שלבסוף יצליחו. אלא שאחרי פתיחה רצופת מגיפות, בוודאי בעיתוי הנוכחי, התקווה מתעוררת לאיזה פיתוח מקורי, ולפחות עד אמצע הסדרה מחכה לצופה אכזבה. הוא נותר רק עם הפחדים המתגברים כשבמוחו הוא מתחיל לגלגל את ההשוואות - עוצר (ובמילה אחרת: סגר) לילי יומיומי; שירות מודיעיני מפותח (נגיד, שב"כ) שעוקב אחר האזרחים; מיניסטרים (ששש... בלי שמות) בעלי זכויות יתר מושחתים; אזרחים מוסתים זה כנגד זה (ששש... בלי שמות); ונגיפים ללא שליטה (אמא'לה). לא מומלץ לראות לפני השינה.
לראות או לוותר: לראות את שני הפרקים הראשונים בשביל הפחד. אחר כך די מייגע.