הזוגות מתקרבים למיליון והצופים מתרחקים מהמירוץ. אפשר לקבוע שיהיה יום קבוע שבו נקבל פרק אחד שלם ולא את פירורי הפרקים האלה? המירוץ יוצא קירח מכאן ומכאן. פירוק הפרקים יוצר חווית צפייה מתסכלת: בחצי מהפרק מזכירים לנו את שהיה ובחציו השני את שיהיה. אך המירוץ בנוי על המסע, האמצע הוא שחשוב, לא ההתחלה או הסוף. באופן אירוני, פירוק הפרקים מרגיש כמו תחילתו של הסוף. הסוף של ריאליטי שמכבד את עצמו ואת הצופים.

סיימתי להתלונן. חזרה ליום סגרירי במירוץ, דיסקיות ממשיכות לעוף, הזוגות מכים בחוזקה ומנסים להילחם בייאוש, בעוד האחים צ'יל מגיעים רגועים ומסיימים די מהר. מי שצ'יל לא מפחד. להבדיל, זוג ממש לא צ'יל, אביתר וליאן, חובטים בדיסקיות ללא הצלחה. זו הקדמה לחבטות שעוד יטיחו אחד בשנייה כאשר המשימה תסתיים. בינתיים, הם מתקוטטים ומתלוננים. כואבת לה היד, לצופים כואבת האוזן. 

בזירת הדו-קרב, האבירים עולים על סוס מתכת ומנסים להפגין יציבות. אסף ונתא נגד יעל ויוסיאל, שני הזוגות שמתמודדים על המקום הראשון מתחילת המירוץ. עוד נראה אותם הרבה, זוג חדש וזוג אולסטארס, בתחרות צמודה לאורך כל הדרך. בזמן ששאר הזוגות עסוקים בריבים, מתוסכלים, מאבדים אמונה, הם כבר נחים בנקודת הסיום. זה המירוץ שלהם ואני מהמר שנראה את שני הזוגות האלה גם בגמר.

גילי עולה על הסוס, מניף את החרב. הוא חד ומוכן להילחם על כבודו, אך לא עוברות ארבע שניות וגילי מנשק חציר. הוא יציב כמו לוח השידורים של רשת. טלי, שבאה על תקן המצילה שסוחבת את גילי כמו שק-קמח רוב המירוץ, נשארת על הסוס ומתחרה באש האביר. לצערה, אש מנצח. אך גילי שם להרים את טלי, ברגע שנופלים מהסוס צריך מייד לחזור, אין תועלת לשקוע בדיכאון, בקרוב יגיעו האחים צ'יל ותורם לאכול חציר.

ליאן פצועה מהמשימה הקודמת, הרופא מביט בה ומבין שזו בחורה שעדיף פשוט להסכים איתה. כואב לך? אל תשתתפי במשימה מאמי, מילה של רופא. אביתר עולה על הסוס ומפגין יציבות שאפשר רק לאחל שתהיה להם בזוגיות. בינתיים במשימה הבאה, בשוק המקומי, נטע מתלהבת מזוג תאומות זהות. לא זכור לי שהיא התלהבה כך מהתאומות שהיו איתה במירוץ. ייתכן שכבר שכחה מהן. האמת, אני בטוח שגם אתם. כך או כך, האחים צ'יל לא מספיקים לצעוק "ספרטה" וכבר נגמר הפרק.

אין על מה לכתוב, אז נכתוב על וובה ואלה, שבאים לשפוך אור חיובי על המירוץ. בפינה שלהם הכל עובר מהר מדי, הם לא מכירים את "משחקי הכס" וזה הגיוני לחלוטין. וובה חושב שמדובר ב"משחקי הרעב". יצאו פיטה מלארק, אבל זה חלק מהקסם שלהם. הפינה הקצרה שלהם היא חרב פיפיות: מצד אחד, תענוג לצפות בהם. מצד שני, זה רק מזכיר כמה הם חסרים במירוץ.

ההפקה מצאה עצמה בין הפטיש לסדן. מאוחר מדי להחזיר את וובה ואלה למירוץ, אך גם אי אפשר לוותר עליהם. זו מראה לעונה הנוכחית, בדומה להחלטה לערבב זוגות אולסטארס וזוגות חדשים, או פירוק ומריחת הפרקים. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ואנחנו לא נשארים עם טעם של עוד, אלא עם רצון לעוגה אחרת.