הטעות של דנה ויס והרווח של אופירה אסייג: בדרך כלל אני מחליטה לצפות בתוכנית של אופירה וברקו, רק אחרי שאופירה מספרת בפרומו את מי הם עומדים לראיין בהמשך הערב. אם האורחים מעניינים אותי אישית, אני מחליטה לצפות. אם לא, אני מתזזת עם השלט לערוצים אחרים. אני לא צופה בתוכנית בגלל אופירה וברקו, אלא בגלל האורחים שיגיעו, ואני חייבת לציין שברובם הם אנשים בהחלט מעניינים ומשפיעים, מכל גווני הקשת הפוליטית והחברתית.
הבעיה מתחילה רגע אחרי הראיון עם האורח הראשון. אז נוצרת דינמיקה שבה ברקו מתחיל לצעוק את דעותיו בדציבילים בלתי נסבלים, אופירה מנסה להתגבר על הצעקות שלו בצעקות משלה, והאורח מוצא את עצמו נאלץ לצעוק אף הוא כדי להתגבר על הקולות של השניים, שרוצים להשמיע יותר מלשמוע, ובשלב זה אני פורשת. אין לי כל עניין ורצון להיכנס לשבת עם מיגרנה מטורפת.
אתמול מילאה את מקומו של ברקו שנאלץ להיכנס לבידוד, מגישת החדשות והפרשנית הפוליטית דנה ויס, ואני חייבת לציין שזה רק עשה טוב לאופירה. במקום ברקו שבגללו היא נאלצת לאמץ את מיתרי הקול, או לצחוק את צחוקה הפרוע על מנת שישמעו גם אותה, ישבה לצידה עיתונאית סולידית וקורקטית, ואופירה יכלה להשמיע בלי הפרעות, והפעם, בטונים נסבלים.
דנה ויס הלכה קצת לאיבוד ליד האישה שמנכיחה את עצמה בצורה שקשה להתעלם ממנה בין אם תאהבו אותה או לא, בין אם תתחברו לסגנון או תסלדו ממנו. ויס, עיתונאית מנוסה ובעלת תואר שני במשפטים, נראתה כמו תלמידה שמנסה להרשים את מורתה שאפילו לא הגיעה מהאקדמיה. לרגעים היא אפילו נראתה כמו ציפור שרועדת מקור, ולא בגלל המזגן לטענתה (לא ראיתי אותה סובלת מקור המזגן כשהיא יושבת בפאנל החדשות אצל דני קושמרו), אלא בגלל האישה שלצידה.
לא שאפשר לפקפק בהבדל בין השתיים. אין ספק שוויס עיתונאית משכילה עם תארים ותעודות, ואופירה היא "עמך". אולם באינטראקציה בין שתיהן, השאלות שהציגה אופירה למרואיינים, היו ענייניות ובלי חארטות, לעיתים מנדנדות ומקנטרות, כמו שאמרה לפרופסור גמזו שהוא נשמע יותר ויותר כמו פוליטיקאי ולגמרי צדקה, בעוד ויס ניסתה איכשהו להשתחל לתוך השיח ולא ממש הצליח לה, בגלל אינטונציה לא ברורה ושטף דיבור כל כך מהיר, כאילו מישהו מודד לה עם סטופר את מספר המילים בדקה. אני בכל אופן, פיספסתי את ויס לגמרי, מה שלא קורה כשהיא מגישה חדשות או כשהיא משתתפת בפורום של פרשני אקטואליה.
בכל מקרה, מדובר בשתי נשים שונות לגמרי, אינטלקטואלית ומנטלית. דנה ויס העדינה לא יכולה לשמש קונטרה בועטת ונשכנית לאופירה שגישתה אגרסיבית יותר, והאחרונה לא תאפשר לוויס לגנוב לה את ההצגה, ולא משנה כמה תשבחות ומחמאות היא תרעיף על ויס, כפי שעשתה אתמול. לכן, השידוך בין השתיים לא שיחק לטובתה של דנה ויפה לה יותר לשחק סולו במגרש של עיתונאים ברמה שלה.
מבין האורחים שהגיעו אתמול להתראיין, בלט במיוחד אלי אבידר ממפלגתו של ליברמן "ישראל ביתנו" ומי שפעיל בהפגנות המחאה נגד ראש הממשלה. הוא דיבר בהתרגשות על שני ילדיו שגדלו באווירה ציונית מובהקת ואהבת הארץ והאדם. בין השאר הוא אף הביע תמיהתו על ראש הממשלה שבנאום שנשא לרגל מלאת 25 שנים להירצחו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל, הוא ניצל את ההזדמנות לדבר גם על האיומים על חייו. הופתעתי שאף אחת משתי מגישות התוכנית, לא ניסתה לחדור יותר לאישיותו של האיש שלא מפחד מאף אחד, בשאלות מכוננות יותר מאשר הטיעון החוזר שלהן שתכל'ס, המפלגה שלו לא מתרוממת וצועדת במקום עם אותו מספר מנדטים.
מי שגנבו את ההצגה היו רבקה מיכאלי ומיקי קם שחוש ההומור שלהן רק הלך והשתבח עם השנים. סוף סוף גם שמענו מישהי כמו מיכאלי שקמה ומוחה בטלוויזיה כנגד ההתבטאות האומללה והעלובה של אורלי לוי אבוקסיס, שאמרה השבוע שהיא לא מכירה את מורשת רבין, וש"רבין שלכם, לא שלי. זה לא קשור אליי". מישהו הזכיר פילוג ולא קיבל? באותו הקשר, מיכאלי הזדעזעה (מי לא?) מהצעתו של יעקב ברדוגו, הפרשן הפוליטי של גלי צה"ל, לחזור ולקרוא לכיכר רבין, כיכר מלכי ישראל.
אני מציעה לאמץ את ההצעה של מיכאלי, שהיא ומיקי קם, יגישו את התוכנית של אופירה וברקו כאשר אלה יצאו לחופשה או ייכנסו לבידוד. הן חכמות, שנונות ומצחיקות, ובדרכן התרבותית יעבירו את כל המסרים החשובים, לא פחות טוב מהצמד הפופולרי השנוי במחלוקת.