קשה להאמין, אבל אנחנו רואים את הסוף. כן, מאותה נבחרת צבעונית והמונית שכללה 14 (!) ידוענים מחופשים – נותרו, נכון להיום, חמישה בלבד. קטן עלינו, 10 תתי-פרקים וגם זה מאחורינו. אז נכון, "הזמר במסכה" מרגישה יותר קלילה ומבדרת כשהיא לא כוללת משימות חסינות או אסטרטגיה מרושעת אבל בואו נודה באמת, חייבים כבר לסיים עם הסאגה הזו – יש לנו דברים קצת יותר משמעותיים להתעסק בהם מהפלירטוטים של הדרקון עם החסידה.
אז עוד פרק מאחורינו, וכצפוי – הכל הולך לפי התוכנית: שופטים נלהבים, הימורים הזויים ואורח שלא מוסיף ולו מאום לפאנל מלבד משיכת זמן מסך. הפעם – הייתה זו אילנית לוי, שתפסה את מקומה בצמוד לאופירה והצדיקה את הניחושים של מי שלצידה. אגב, מישהו מוכן להסביר מה קרה לשיער של אופירה ולמה זה נראה כאילו הוא לא יובש כמו שצריך אחרי המקלחת? ועוד תהייה, ברשותכם – רק אצלי הצימוד של אופירה ואילנית וכן הכימיה האלוהית ביניהן עוררו חיזיון של אייל גולן יושב מפוחד בביתו, חושש מקארמה רעה שתאפוף אותו בימים הקרובים?
אבל עזבו את החששות של אייל גולן, בואו נתרכז בעיקר: בזה אחר זה עלו ששת המובחרים, שזהותם כבר ברורה לנו אחרי 400 הפרקים שהיו עד כה (ואם לכם לא, חזרו לטורים הקודמים) וסיפקו נאמברים לא רעים בכלל, כאלה שכמעט השכיחו את אסון הבלהות שנקרא "Sweet Dreams" בניצוחה של עינת שרוף מהפרק הקודם. עם זאת, הפעם הטוויסט, אם אפשר לקרוא לו ככה, היה בדמות קליפי הרמזים שהופיעו לפני כל ביצוע.
אתם מבינים, גם טובי המוחות לא יצליחו לגבש קליפי רמזים שונים זה מזה במשך 5 או 6 פעמים. לכן מה נותר לעשות? למחזר:
על אורי ששון, הפלאפל הרומנטי נוטף הטחינה, נפמפם שוב ושוב את עניין הפרידה מהחברה ששבר את ליבו וכן את התחום ממנו מגיע בו אסור להראות חולשה (נכון לכל תחום, אגב) ואצל רינת גבאי – השפירית שכבשה את ליבי באופן סופי אחרי הביצוע האחרון ל Dua Lipa – נחפור ללא הרף על עניין הזיקה לדת ובנוסף על המשברים בחייה האישיים בדרך להיות זמרת 'אמיתית' ולא לילדים בלבד, שהם כזכור הקהל הכי קשה והם כלל לא הוזכרו 500 פעם ברמזים הקודמים.
בין לבין, נראה גם אסופת ניחושים גרועים של השופטים (כן צדי, הדרקון הוא בטוח איציק זוהר) שביניהם גם טמונים ניחושים נדירים ונכונים שלהם, בניסיון להתל בנו. אופס, זה לא קרה.
ואז, בסוף הפרק, שכאמור ניתן לסכם לתוך 10 דקות נדירות של פואנטה – נאלצנו להיפרד, דווקא מכולם – מהחסידה אהובתנו.
לא קורין גדעון, לא עדן הראל ואלוהים, ברור שלא אתי אנקרי: החסידה ה(לא ממש) חסודה היא כמובן, לא אחרת מלוסי אהריש. עכשיו אומרים 'אמרתי לכם'?
היא לא הייתה מהניחושים הקלים, אבל דווקא הרמזים סייעו להרכיב את התמונה: השיח על המקור שלה חזר שוב ושוב, הזוגיות שנאלצה להסתיר וכן האכזבה מהבוסים. למעשה, בביצועים האחרונים – אפילו הקול שלה לא השאיר מקום לספק.
מה שמפתיע הוא שדווקא כשנאלצה להסביר את הרמזים, התבקשה להסביר את אלה המופרכים והמגוחכים ביותר כדוגמת "התמונה של יצחק נבון היא כי גרתי ב'שדרות הנשיא' בדימונה" או "התמונה של בית שערים היא משום שעבדתי שם כפקידת בנק כשהייתי בת שלוש". למען השם, למה?! עד שיש הזדמנות להצטייר הגיוניים, למה לוותר עליה סתם כך?
באופן מפתיע אף יותר - מכל השופטים, היה זה דווקא בן אל שהגה את שמה כאחד הניחושים, אי שם לפני מספר פרקים, אבל הכריזמה הבלתי נלאית של סטטיק החזירה אותו לתמוך בקורין גדעון כאופציה לגיטימית – וכך מצאה את עצמה לוסי בוקעת מתוך החסידה כשכל השופטים מביטים בה בהלם גמור.
האמת, באסה שהיא הודחה. בשונה מרוב הדמויות שנחשפו עד כה, "הזמר במסכה" היא פורמט בדיוק בשביל לוסי – ידוענית שקצת נעלמה, לא זמרת בשום מובן, מוכשרת, כייפית ועשויה מחומר של סלבס. אחרי רצף מחמאות שמזכירות מורה המתחנפת לאמא ביום הורים – לוסי הודתה בכנות שזו הייתה החוויה של חייה, ואני נשבעת שאני מאמינה לה. עכשיו כל שנותר הוא לחשוף גם את בעלה, צחי הלוי, בתור התרנגול השרמנטי ואז מבחינתי, מה שנשאר הוא שתיוולד להם ילדה והיא תיקרא "מסכה". תודו שזה יכול להיות סיפור מדהים לעבודת שורשים.