אנחנו בישורת האחרונה. באמת, אני יודעת שאמרתי את זה כבר כמה פעמים בטורים האחרונים אבל הנה, אפילו אמש, אחרי שסיים את צעידת הכניסה המפורסמת לאולפן כאילו היה נערה פריפריאלית בבת המצווה הכריז עידו רוזנבלום כי אנחנו רואים כבר את הסוף. האם לכבוד האירוע המשמח נזכה לראות יותר משלושה ביצועים בערב? מחשבה נחמדה, אבל ממש לא. במקום, נזכה להיות הנסיינים של שחר חסון שבודק חומרים פוטנציאלים לקראת מופע הסטנד-אפ שיעלה אחרי המגפה.
אני רצינית, למה זה מגיע לנו? צדי, בתמימותו, עוד ניסה להקשיב לשחר במטרה לתור אחר פואנטה, אבל לשווא. אחרי 840 פרקים של "הזמר במסכה", ניכר ששחר לא ממש הבין את הפורמט: את הרמזים הוא רואה בתור המלצה, אחרת אין סיבה לכך שזרק את רמי קליינשטיין בתור הימור סביר לדרקון ואת הנימוקים להימורים הוא מנצל לסיפורים חסרי משמעות שנמשכים דקות ארוכות. שלא תטעו, אני לא מצפה מ"הזמר במסכה" להיות "המקור" עם הסברים, הוכחות וראיות – אבל גם לא נרשמתי לחוג הזה שנקרא 'מקשיבים בלית ברירה לבדיחות של שחר חסון'.
עם זאת, ולאחר שכבר כמעט התייאשתי – הבריק חסון דווקא בסוף הפרק, לאחר שהפלאפל סיים את הביצוע שלו. זה כבר לא סוד שאני די בטוחה כי אורי ששון הוא הספורטאי המסתתר מאחורי הפיתה רבת החן, אבל משום מה, יתר השופטים, שחלקם הפליאו בניחושים לא רעים לאורך העונה כדוגמת עינת שרוף ומיכל אמדורסקי, עוד תקועים עמוק עמוק במגרש הכדורגל:
אופירה מאיימת שתוציא את איציק זוהר מחייה אם תגלה שזה הוא, סטטיק בקיא יותר ממלי לוי בחיים של שמעון גרשון, ומשום מקום מפיל פתאום שחר חסון פצצה כשמעלה את השם של אורי ששון לשולחן. זו אמנם לא הפעם הראשונה שהוא מעלה אותו, אבל לפחות עכשיו זה אשכרה מבוסס ולא כי סכום האותיות שלו בגימטריה זהה למספר הכיסאות שיש בהיכל התרבות. סימן טוב ומזל טוב, אולי בכל זאת יש לו תכלית בפאנל.
לצד הפלאפל שעורר סערה (וגם הכניס באופירה אינסטינקט אורתופדי שגרם לה לזרוק לאוויר כל שם של שריר שהיא מכירה), קיבלנו עוד שני ביצועים לא רעים בכלל. בשניהם אגב, זהות הזמרים כבר כמעט סגורה לחלוטין מבחינתי. מצד אחד, זה די משעמם לדעת את 'הסוד' ולחכות שהיתר יעלו עליו גם, ומצד שני, אין משהו כיף כמו לראות את צדי משתגע ומסכים עם כל מילה שנאמרת בפאנל.
לשם שינוי, אהבתי את הרמזים שניתנו אמש לדרקון: כוסות התה הערביות האופייניות לקפטן איוב מ"פאודה", טרבולטה כאזכור לתפקיד שגילם ב'היירספריי' ומעל הכל – המונח 'יחידת סגולה' כרפרנס לחטיבת גבעתי, או יותר נכון, לעומד בראשה- אל"מ איציק כהן. כבר שכחתי שרמזים יכולים להיות מתוחכמים מעבר לתמונה של תות רק כי הזמר אוהב צבע אדום.
לעומת זאת, ניכר כי ההפקה משקיעה את מירב מאמציה כדי לבלבל אותנו בכל הקשור לתרנגול. מאחוריו נמצא צחי הלוי, אני בטוחה בכך כמעט כמו שאני בטוחה שאני זו אני, אבל הרמזים הקושרים אותו ליהודה לוי מגיעים בהמוניהם: עדי הימלבלוי ועפר שכטר, לצידם כיכב ב"האלופה", התזכורת לכך שלא למד משחק והמשפט האייקוני שמלווה את המוסד – והרי לוי גילם סוכן מוסד ב"המדרשה". אבל, לפני שאתם משתכנעים, אל לכם לשכוח מי באמת נמצא שם, אם במקרה לא זיהיתם את הקול שלו מתחת לכרבולת:
עם עפר שכטר הוא שיחק ב"מתים לרגע", עם עדי הימלבלוי בסרט על המוסד (תחבולה יפה), גם הוא לא למד משחק והתמונה של לוי אשכול? הלו, הוא הרי צחי ה-לוי! בקיצור, היו נאמנים לעצמכם – פן תסיימו עם המבט ההמום של בן אל כשגילה שהניחוש הראשוני שלו לעינת שרוף, הוא הוא הניחוש הנכון.
וכדי שנסיים בחיוך את הטור, ואם בבן-אל עסקינן, אפשר להתנחם בכך שגם אם נטעה בכל ההימורים – יש זמר אחד במסכה, או יותר נכון, בתחפושת – שאי אפשר לטעות בו. ולראייה, הביגוד בו בחר להתהדר בפרק אמש. הצעה שלי להפקה – שמישהו ישגיח על בן אל מאחורי הקלעים, אחרת לצד סטטיק נמצא פעם הבאה את בן אל בתחפושת של קרמבו. אל תשכחו שהזהרתי.
