הפרק האחרון של העונה ב"חשיפה" היה אחד הטובים, אם לא הטוב מכולם. לא רק בגלל הדמות הצבעונית, גלוית הלב והכנה להחריד של גיבור הפרק, אלא גם בזכות חיים אתגר, שניווט את השיחה בדיפלומטיות ראויה לשבח, כשהוא משתמש בשיטת המקל והגזר, נוזף בעדינות מצד אחד, אך גם לא חוסך במחמאות.
בכל תרחיש אפשרי גיבור הפרק אמש היה מעורר בי סלידה. אני פחות מתחברת לאנשים ראוותנים, שמתפארים בהצלחתם וביצירתם, שהגיעה אחרי עוקץ, מרמה והתנהגות אלימה. אבל הפעם הפתעתי את עצמי כשחשתי אמפטיה כלפי האיש שכיכב על המרקע. בגלל הכנות, ובעיקר בגלל ההודאה באשמה ונקיטת אחריות.
אמש נחשף סיפורו של אשר בן עוז, כוכב עולה בעולם הנדל"ן, שישב בעבר בכלא על העלמות מס ועוקץ של אנשים שמהם לקח כספים אך לא סיפק את הסחורה. אדם שהיה אלים והכה את אשתו והמשיך והשתולל גם בכלא ואף בילה בצינוק. היום הוא מכה על חטא בלי לעשות הנחות לעצמו, וקשה שלא להאמין לווידוי שלו. אלא אם כן הוא השחקן הטוב בעולם והוא עובד עלינו בעיניים, כפי שעשה בעברו כשיצר קשרים באמצעות סיפורים שפיברק על עצמו.
כשברקע מתנגנת הנעימה של "הסנדק" (איך לא?), בן עוז המפולפל בדיבורו מתבל את סיפורו בהומור וחוכמת חיים שרכש כחתול רחוב, כשנאלץ לשרוד על אף העוני והמחסור. הוא גדל בבית שאן בבית קשה יום, התייתם מאביו ונאלץ לראות את אמו האהובה מתמודדת עם מציאות קשה על מנת להאכיל את 12 ילדיה.
אחרי שגם האם נפטרה, הוא פתח עסק בענף המגנטים, הרוויח סכומים יפים אך גם בזבז אותם, עד שנכנס לחובות והואשם בהונאות והעלמות מס. הוא מסביר שבאותה תקופה היתה לו חשיבה של ילד שלא מבין למה הוא צריך לתת לגוף אחר (רשויות המס), חלק מהכסף שהוא הרוויח. אלא שהוא הונה לא רק את לרשויות המסים, אלא גם את אותם לקוחות אומללים שנלקח מהם כספם מבלי לקבל תמורה.
אחרי שנתיים בכלא, הוא התגורר בדירה קטנה בפתח תקווה בשכונה "מסריחה" כהגדרתו, עבד בסופר באגף הגבינות והרוויח מעט, אך גם הרוויח בחזרה את כבודו העצמי. עד שהחליט שהגיע הרגע לקום ולעשות מעשה. איכשהו, בעזרת חבר, הוא התגלגל לבניין המגדלים "משה אביב" ברמת גן, קנה לעצמו חליפה יפה וישב שם בבית הקפה, סיפר לכולם שהוא איש עסקים והבעלים של אחת הקומות במגדלים, ויצר דמות של איש העולם הגדול. כמו שאומרים: מחשבה יוצרת מציאות.
הוא יצר קשר עם עורך דין אמיד רוכש נכסים, שישב באותה קומה שבן עוז החליט שהוא בעליה, וחזר בפניו על השקר הזה. וראה זה פלא, הסתבר שאותו אדם הוא הבעלים האמיתיים של הקומה המפורסמת. כן, גם אני בקטע הזה צחקתי כמו חיים אתגר. איך אפשר לא? זה כמו לראות שוב את הסרט על הגנב הערמומי מבגדד מ"אלף לילה ולילה". לבן עוז שנתפס בקלקלתו, לא היתה ברירה אלא להודות בפני אותו איש עסקים שהוא שיקר מכל הסיבות הנכונות. כי איך הוא יוכל להתקדם בחיים עם רקורד של אסיר לשעבר?
על כן לא היתה לו ברירה אלא להיעזר בדמיונו העשיר ולהמציא את עצמו מחדש. האיש שממולו כנראה התרשם מהרמאי הסימפטי, נכבש במתק לשונו וסגנון הדיבור הכובש, וזיהה כאן פוטנציאל שיכול להועיל לו. בן עוז עמד במשימה בהצלחה והצליח להשיג עבור הקליינט הראשון שלו נכס ברעננה.
שמו התחיל ללכת לפניו ועוד אנשים התקשרו אליו על מנת שימצא להם נכסים וקרקעות וכך הוא התחיל לגדול ולהתעשר. היום הוא מגלגל מיליונים וגר במגדלים בדירת פאר, רוכש שעונים הכי יקרים משובצי יהלומים, מעשן סיגרים יקרים באלפי שקלים, ושותה את היינות הכי יוקרתיים.
"לחקות ולהעתיק"
באמצע הראיון, אתגר מאתגר אותו בשאלה: "האם אתה גאון שצריך להעריץ, או לראות בך דמות לגמרי פסולה?". בן עוז, שלאורך כל הראיון שולף תשובות אינסטנט מהנרתיק, מהר יותר מקלינט איסטווד האקדוחן ב"הטוב, הרע והמכוער", עונה: "לא רק שצריך להעריץ אותי, אלא לחקות ולהעתיק אותי".
והאמת? קשה שלא להחמיא לאדם שהמוטו בחייו היה ש"אם אתה שואף להגיע לירח, אתה נתקל בכוכבים", ושפרץ כמטאור בעולם העסקים שנתיים אחרי שיצא מהכלא חסר כל, פתח דף חדש וכיפר על מעשיו בעבר. לזכותו ייאמר שהוא ניחן באומץ לא מבוטל, כי חשיפת עברו הפלילי עלולה להזיק לעסקיו. אלא אם כן הוא ממשיך לשקר גם היום ולהתחזות למי שהוא לא אך ורק בשביל הצילומים. הרי החיים לא פעם לימדו אותנו ששקרן נשאר שקרן.
אם סיפור ההצלחה הזה הוא אמיתי וכשר למהדרין, נשאר רק לקוות שהגלגל לא יתהפך יום אחד על אשר בן עוז, כפי שקרה לרבים וטובים לפניו, בגלל בזבוז כספים קיצוני ופומבי על מנעמי החיים.