הסערה סביב לגיטימיות כניסתה של שולה זקן לבית "האח הגדול" טרם שככה ואמש כבר ידיעה חדשה-ישנה הבעירה את הרשתות החברתיות עם סרטון התקיפה של אלימלך קשתי ואחיו, טום, משנה שעברה בו רואים את השניים הודפים, תוקפים ומפילים לקרקע מאבטח בשנות ה-60 לחייו.
הרוחות געשו, ובצדק – "בושה!", "ביזיון!" – אלפי צופים מחו נגד השתתפותו של הדייר שהצטייר כבחור משעשע ורגיש (כך תיארתי אותו אפילו אני בטור כניסת הדיירים לבית) וקראו להוציאו מהבית מיד. הגדילו לעשות אף חברות ענק כמו "שטראוס" ו"טמבור" שהחליטו להפסיק את פרסומן בזמן שידור התוכנית כאקט מחאה נגד ההפקה (פגיעה של מאות אלפי שקלים).
בהימור גס ארשה לעצמי להניח שרובנו מסכימים על הנושא. אדם שתועד מכה אדם אחר בברוטליות לא ראוי לחשיפה תקשורתית מחבקת ולזמן המסך שלנו – ואכן, בליל אמש קשתי הוצא מהבית. אכן בשורות טובות, אבל רגע – האם יכול להיות שההפקה הכניסה דייר המואשם בתקיפה לבית עם עוד 17 אנשים מבלי לדעת על זה מראש? וגרוע מכך – האם ידעה ובכל זאת הכניסה אותו? כך או כך, ההרגשה היא שהסאגה הזו הצליחה להעביר מסר חשוב מאוד על צדק ומוסר להפקות הטלוויזיה באשר הן.
לעומת זאת, בסאגת שולה זקן – הדעות חלוקות. חלק טוענים שאין מקום בבית לאדם עם עבר פלילי, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפרשות שחיתות חמורות מסוג זה. אחרים טוענים כי היא כבר שילמה את המחיר ואין מניעה להתייחס אליה כאחד האדם. ביניהם יש אלה המגלים כלפיה רחמים, רואים בה קורבן של הנסיבות ואפשר לומר אף שמחים בכניסתה לבית. וכמובן, יש את הפקת "האח הגדול" שהפכה אותה לכוכבת העונה כאשר זמן מסך בלתי סביר מהפרק מוקדש בבלעדיות לה, למחשבותיה, למעלליה ולדמעותיה. יש דיירים שאני לא זוכרת שקיימים בכלל, אבל אני יודעת שבעלה, משה, לא ישמח לראות אותה רוקדת עם בגדדי.
אז ברשותכם, התומכים והמחבקים – שאלה: מה היה קורה אם זקן לא הייתה מורשעת דווקא בקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים וקבלת שוחד במאות אלפי שקלים? בואו נאמר נגיד, רק לרגע, שהיא הייתה נכנסת ל"האח הגדול" כשבעברה ריצוי מאסר בכלא בגין התעללות בתינוק – האם הייתם מוכנים לקבל אותה כדיירת מן המניין? ארשה לעצמי להניח (ולקוות) שאתם מבועתים מהרעיון. אבל רגע, נניח והיא ריצתה את עונשה, מה ההבדל בעצם?
אוקיי, הבנתי. אלימות זה ביג נו-נו. בסדר, ממשיכה: ומה היה קורה אם הייתה יושבת בכלא על גניבה מחנות תכשיטים מקומית? האם זה עדיין לגיטימי שהיא תיכנס לבית? לא? כלומר, גניבה מהמדינה מתקבלת על הדעת, אבל מאדם פרטי – פה עובר הגבול? רגע, אנחנו כבר מסיימים: בואו נדמיין, לרגע קט, שבמקום אישה בשנות ה-60 לחייה, לבבית ונעימה כפי שהיא – היה נכנס לבית גבר, אפילו בן מיעוטים, לא עלינו, כשבעברו עבירות דומות – התמיכה הייתה זהה? האם היה זוכה לאותו חיבוק ציבורי למרות שהוא כנראה לא יהפוך להיות האמא החמה של הבית? נקודה למחשבה.
אל תטעו, אינני שופטת. לא את שולה זקן, לא את המחבקים ולא את המתנגדים, גם לא את אלימלך קשתי – אני רק מצביעה על נקודה. העובדה שבשנת 2020, כשכל אדם שני ברחוב רוצה להיות מפורסם – אבל מבין 18 הדיירים שנכנסו לאחת מהתוכניות הכי נצפות בארץ נמנים אלימלך קשתי ושולה זקן, היא תעודת עניות להפקה, לטלוויזיה הישראלית, ולנו, כולל אותי, כמובן, שממשיכים לצפות. בעולם הפשע, על כל גווניו – אין מקום לייצר הפרדה בין פשעים קטנים לגדולים ואי אפשר להפלות בשל מגדר, צבע עור, גיל או עדה – ואת הרצון העז לייצר רייטינג, פילוג והסתה אפשר לממש גם בעזרת אנשים שומרי חוק. אני די בטוחה שזה אפשרי.
אז לא, אני לא חושבת שאדם ששילם את חובו לחברה צריך להינעל בבית עד יומו האחרון, חלילה – אבל גם אין סיבה שהוא יופיע בפריים טיים מול כל המדינה שלוש פעמים בשבוע. אותי לפחות, לא תצליחו לשכנע אחרת.