גם בלי לדעת אם נאומו של ראש הממשלה היה אמיתי ומדויק, בדיקת העובדות כשלעצמה היא מעשה מרענן, המאותת על תקשורת שאחרי שנים רבות של בטלנות אולי מתעוררת משינה.

אז ראש הממשלה נאם, ברשת 13 ביקרו את נאומו עם בדיקת עובדות, גיא זהר ביקר בתוכניתו בכאן 11 את ביקורת בדיקת העובדות, רביב דרוקר ביקר את ביקורתו של גיא זהר, שביקר בתוכניתו את ביקורת בדיקת העובדות, חד גדיא חד גדיא, ואת כל זה שמעתי מפה ומשם בלי להאזין למילה אחת של הנאום ובלי לדעת מה נאמר כלל בביקורות, ולמרות זאת אני מרוצה עד הגג.



רק לפני כמה ימים שאל אותי אחד מהטף המתגוררים בבית: “אבא, על איזה משרד אחראי השר שמולי?". לא ידעתי. ולא סתם לא ידעתי. לא ידעתי בגאווה, בשמחה, בתחושה של אדם שהציב בפני עצמו אתגר נאצל וחשוב ועמד בו בהצלחה. בבית שלנו, אם במקרה מופעלת הטלוויזיה בין השעות שלוש בצהריים עד תשע בערב, כאן 11 והערוצים המסחריים הם מחוץ לתחום. אסורים באיסור חמור. אין ויכוח, אין ערעור, מי שרוצה טלוויזיה שילך לערוצי הספורט או המדע, או שיחפש בנטפליקס. 11 עד 13 אסור.

למה? זה פשוט. מסיבות של טהרה וניקיון המוח. בשעות המדוברות פוצחים הערוצים המדוברים בניפוח שכל של השר הזה שאמר אן דן דינו, וחבר הכנסת ההוא שהגיב בזעם שסוף על הקטינו, ובתוכנית הבאה, כמו תוכי מקולקל, מספרים המגישים בקול חגיגי ובעיניים נוצצות מהתרגשות פלסטית שהשר הזה אמר שאן דן דינו וחבר הכנסת ההוא שהגיב בזעם שסוף על הקטינו, וככה זה נמשך ונמשך, ואם לא הייתה מגיעה שעת השידור של “האח הגדול", היו חברות החדשות ממשיכות עם ההבלים הללו עד עולם.

זאת לא עיתונות. זאת עצלנות. יושב הצופה התם בביתו ומצפה לקבל תובנות אינטליגנטיות של ממש על המצב, קצת סיפורי אסונות מרעננים שהתרחשו היום, קצת קורונה, צילומי שריפות באוסטרליה, ילדה שנולדה עם ארבע רגליים בהודו, ובמקום זאת מקבל טלוויזיה שהיא שופר. ראש הממשלה אמר היום בכנסת, אז מספרים שראש הממשלה אמר היום בכנסת. וקרעי אמר שנגמרו ימי מפא"י, ומפא"י מצלצל טוב, אז מתעלמים מהעובדה שהנ"ל צעקן חסר חשיבות ועושים לו את הפרסומת ומדווחים שקרעי אמר וכו'. זאת לא עיתונות. זאת בטלנות משודרת.

וככה אל תתפלאו אם ראש הממשלה יודיע בשבוע הבא שחתם על הסכם שלום עם נשיא פלוטו, ומהדורות החדשות בלי למצמץ ידווחו שראש הממשלה וראש המוסד טסו בשבוע שעבר לפלוטו לפגישה בת חצי שעה עם הנשיא הירוק של הכוכב ודנו עמו בשיתופי פעולה עתידיים. או שלמשל מודיע עמיר פרץ שהוא האיש שיכול לאחד את פלגי העם ולכן הוא המתאים להיות נשיא המדינה, והכתבים מגרגרים בצייתנות ומבשרים שפרץ הודיע, ונימק, והוא המתאים וכן הלאה וכיו"ב.

אף עיתונאי לא קם באותו רגע להקשות ולשאול, תגיד, אתה הרי אמרת: תקראו את השפתיים שלי, וגילחת שפם, ואחר כך בניגוד לכל הבטחותיך דילגת בקלילות ובחוסר הגינות לתוך הממשלה והבערת בכך את חמתם של אלפים רבים שהצביעו לך, אז מאיפה בא לך הרעיון שאתה יכול לאחד מישהו? מה גורם לך לחלום שמישהו מפלגי העם רוצה אותך כנשיא? על אינטגריטי שמעת, מר פרץ?

ולכן, בלי לדעת אם הייתה אמת בביקורת על נאום ראש הממשלה, ומה נאמר בביקורת על הביקורת על הביקורת, צריך לברך את חדשות ערוץ 13 על כך שלפחות טרחו לקום מהשינה. לפתע פתאום, אחרי שנים של חרופ מלווה בנחרות עזות, התעוררה קבוצת אנשי תקשורת ויצאה מהמיטה בדרך למלא את תפקידה - לשטוף את העניינים בקצת אור שמש. וזה אגב בדיוק מה שנחוץ לעם המוכה הזה במצב הנוכחי. רוצה פרץ להיות נשיא המדינה? אדרבה. יתייצב מול שורת מראיינים ארסיים, המרושעים ביותר, מכל גוני הקשת הפוליטית כדי שאף אחד לא יטען לאפליה, הבקיאים ביותר בהיסטוריה הפוליטית המקומית, שאי אפשר למכור להם לוקשים שלא היו ולא נבראו, וינסה לשכנע אותם שהוא המאחד והאהוב וכו'.

ויתייצב כל פוליטיקאי שרוצה משהו או מבטיח משהו או מתפאר במשהו מול ועדת הנחשים הארסיים הזו, ואם לא יבוא, יישפט שלא בפניו בהרחבה ובפירוט, ואלה יסרקו את בשרו במסרקות ברזל, וככה ייעשה לכל הפוליטיקאים, עד שירעדו להם הרגליים ויידעו שיש דין והתקשורת גמרה להיות פודל בטלן ומאולף ופחדן, וכדאי להם מעתה והלאה להתחיל להתנהג כהלכה, וככה סוף־סוף יקבל העם הטוב הזה את ההנהגה הראויה לו. ורק צריך לקוות שהמופע האחרון לא היה רק הבלחה מקרית של אומץ, שלאחריו תחזור התקשורת לישון. כי אם חשבתם שבבחירות האחרונות ראיתם את הפוליטיקה המכוערת ביותר אי־פעם, טעות בידכם. אל תזלזלו בפוליטיקאים שלנו. הם לא מפחדים מכלום, והם מאוד מוכשרים. הם יכולים לעשות פה לכולנו רע הרבה יותר.