לפני 14 שנים הגיחה לחיינו סדרה חדשה בשם "הישראלים" בהובלת שלישיית מה קשור. המבקרים קטלו וטענו לגזענות ושטחיות, הצופים התאהבו בשניות. עובדה, גם אחרי עשור וחצי קשה לשכוח את ריבי ("למה בלי טחינה? יבש"), את חיים המובטל ("אני רוצה לעבוד אבל במקצוע שלי") ואת שלל הדמויות שכבשו אותנו.
מצפייה בשני הפרקים הראשונים של "שקופים", תוכנית הקומדיה החדשה של HOT שיצרו אלי בן דוד, אדר מירום ועמרי עמית, נראה כי יש שני אלמנטים זהים בין השתיים: האחד, השחקנים שמגלמים את הדמויות הם בין האנשים המוכשרים והמצחיקים במדינה ושנית, המטרה העיקרית היא להציב זרקור על דמויות טיפוסיות בהוויה הישראלית. העניין הוא – שבזמן שהראשונה התמקדה בקומדיה, ואכן הצליחה בענק – "שקופים" בחרה לשלב את הקומדיה עם אקטואליה, בניסיון לטלטל את הצופה ולהעביר מסר, מה שנשמע על הנייר כרעיון טוב – אך התגלה כקשה הרבה יותר למימוש.
כל פרק למעשה מורכב ממס' מערכונים הכוללים את חמש הדמויות המרכזיות: גורי אלפי (שחוץ מנינג'ה ישראל כיכב בכל תוכנית אפשרית השנה) ויובל סמו מגלמים שני מאבטחים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, אלי יצפאן הוא הבוס הקשוח שלהם הנוטה לזלזל בהם וביתר עובדי הקבלן, גילה אלמגור משחקת את אימו (הדי-מטורללת) של סמו ותיקי דיין מגלמת את השדכנית, המתגלה כדמות המצחיקה ביותר מכולן. כל אחד מהם אמנם נוטף כישרון משחק יוצא דופן ויכולות קומיות – ואף על פי כן, כצופים, קשה להתחבר לדמויות, כפי שאהבנו לעשות בתוכניות קומיות קודמות – שלא נדבר על תחושת טלטול או בעיטה בבטן.
זה נכון, בשנת 2021 קשה ללכת עד הסוף עם סאטירה. הגזענות והבדיחות שעבדו נפלא בעונות הראשונות של "ארץ נהדרת" ובסדרות הישנות של שלישיית מה קשור ("הישראלים", "עם סגולה") נתקלות היום במחסומי הפוליטיקלי קורקט ובתוך כך, נראה כי הניסיון לגשר על הפער כשל, לפחות במקרה הזה: הדמויות לא מספיק מעניינות, התסריט לא מספיק מצחיק כדי שנצחק ולא נוקב דיו בשביל שנתרגש ממנו והסיפור הכללי הוא לא כזה שמותיר אצל הצופה תחושה של "עוד".
עם זאת, מצטיינת "שקופים" בהשקעה רבה בתחום המוזיקלי (בניצוחו של דניאל סלומון, שגם מככב מפעם לפעם כניצב ברקע): הנגינות המקוריות המלוות את הפרקים מתבלות את העלילה בקומיות המתבקשת והביצועים החותמים כל פרק עשויים היטב ומקסימים למדי. כמו כן, מפעם לפעם מבריקים דיאלוגים משעשעים – בעיקר כשמדובר בניסיונות של השדכנית (תיקי דיין) למצוא זוגיות לאליאב, המאבטח המתוסכל (גורי אלפי) – שכמו רבים מאיתנו, מעריך את עצמו הרבה יותר ממה שהוא באמת.
קשה לעשות היום סאטירה טובה – ולכן נקודות האור היחידות זוכות להצלחה כל כך גדולה כשהן מבוצעות היטב ("ארץ נהדרת", "היהודים באים", "קופה ראשית"). בתוך כך, ראוי לציון הניסיון של היוצרים לבצע תמהיל בין הקומדיה לאקטואליה, בייחוד בתקופה בה היחס לאותם "שקופים" גרוע מתמיד – אך במקרה של "שקופים", הניסיון להלך בין הטיפות של הפוליטיקלי קורקט, הסטיגמות והציניות הסתכם בתוצר מפוספס שהשאיר, למרבה הצער, טעם של החמצה.
