אוהבים דגים? מרק צבים? או שאולי בא לכם בדיוק לרדת על מגש סושי? אז כדאי לכם לקפוץ לקצב, או לצאת למסעדה, ומומלץ לכם, ממש מומלץ, לעשות את זה בריצה. למה בריצה? הו, זה פשוט. כי הדגים בים עומדים להיגמר.

ואיך להיגמר? ולמה? כי בדרכו החזירית, הפרועה, בסיוע הטכנולוגיה ההולכת ומתייעלת, מחסל האדם את הדגים באוקיינוסים. המספרים, לפי סרט הדוקו, מעוררי חלחלה: אם יימשך קצב הדיג הנוכחי, ולא ישתנו שיטות הדיג, עד שנת 2048 לא יישארו דגים בים. וכשאומרים ים, לא מתכוונים לחוף גורדון ולחוף דדו - לכל החופים בכל הימים והאוקיינוסים על פני כדור הארץ.

אולי "Seapiracy" מציע מספרים נכונים ואולי לא. כשמדובר באיכות הסביבה ו/או בהרס כדור הארץ, סרט בלי חמש טונות לפחות של הפחדות ונבואות חורבן לא נחשב סרט. אבל התמונות שמביא "Seapiracy" הן כאלו שלא משאירות מקום לפרשנויות. הן זוועתיות, הן המוניות, וככה נראה טבח. פשוט ככה.

בעצם, יוצר הסרט, בריטי בשם עלי טבריזי, יצא לצלם סרט על נזק סביבתי. טבריזי, פעיל איכות הסביבה שלא עובר בחוף ים כלשהו בלי חמש שקיות זבל שהוא ממלא בפלסטיק הנשטף מהים, למד במסגרת עבודת ההתנדבות שלו שהגורם מספר 1 למותם של לווייתנים, צבי ים, כרישים ודולפינים אינו חתיכות הפלסטיק הקטנות שהם בולעים וסותמים את קיבותיהם במסגרת חיפושי האוכל השגרתיים שלהם, אלא דווקא רשתות ענק קרועות שבהן משתמשים הדייגים כדי להעלות שלל ענק בכל השלכת רשת למים.

אז טבריזי נסע ברחבי העולם לצלם את השימוש ברשתות הרצחניות ועלה על תופעה חדשה ומדאיגה עוד יותר: ההרג הסביבתי. בכל השלכה נלכדים ברשת בנוסף לדגים גם המוני כרישים, דולפינים וצבי ים שלדייגים אין צורך בהם ובבשרם והם מושלכים לים בחזרה, אחרי שנפחו את נשמתם כמובן.

פגיעת ההרג הסביבתית היא כה אינטנסיבית, עד כי שיווי המשקל האקולוגי באוקיינוסים הולך ומופר. זה עניין של מתמטיקה פשוטה. דגים חולים וחלשים שהיו מזונם של דגי־העל בשרשרת - הכרישים - משגשגים. מספרם של הדגים בחוליה הבאה גדל, אבל כמות המזון נותרת זהה ובהמשך הם מתמעטים. כשהם מתמעטים הדגים שמעליהם מתמעטים. הוסיפו - או החסירו מכאן - את הדיג המסיבי שרק הולך וגובר והנה לכם ים הולך ומתרוקן.

טבריזי המזועזע מממצאיו חזר הביתה והלך אל הארגונים הפועלים לטובת שימור מצב הים וצמצום הדיג. כאן חיכתה לו הפתעה מרה נוספת: מעטים היו מוכנים להיפגש עמו. תחקיר נוסף שערך גילה כי חלק נכבד מהארגונים עצמם ממומן בידי חברות גדולות העוסקות בדיג אינטנסיבי, ובעזרת הארגונים מציגות תמונה כוזבת של ניהול שקול מצדן של הדיג.

והפתרון, הוא אומר, ולדעתו מצטרפים מדענים: תפסיקו לאכול דגים. כי אם לא תפסיקו, עוד פחות מ־30 שנה לא תהיה לכם ברירה ותהיו חייבים להפסיק, כי פשוט לא יישארו דגים בים. תלכו למסעדת דגים ותיכנסו בדיוק כשיחליפו את השלט, ותבקשו מהמלצר דג והוא יגיד, מצטערים, נגמר, אדוני רוצה אולי פולקע?

ואגב, סירות הדייגים בכנרת הפסיקו לצאת לאגם. הסיבה פשוטה: נגמרו הדגים במים. במסעדות בסביבה, לפחות בחלקן, הדגים הם יבוא מסין. עד שייגמר גם שם. בתיאבון.

# לראות או לוותר: לראות. לא להחמיץ את התמונות המזעזעות של טבח הלווייתנים ביפן ואת הים האדום מדם סביבם. בתיאבון.