אם אני הייתי מתבקשת לתעד את חיי במהלך הסגרים, זה כנראה היה הדבר הכי משעמם ומונטוני בעולם. אז אמנם הציפיות קצת עולות כשמדובר בידוענים כמו דור רפאלי, עברי לידר, לוסי אהריש, מיכל אנסקי ודורין אטיאס, אבל איך אגיד את זה? אחרי צפייה בשני הפרקים הראשונים, התוצר הסופי, לפחות אצל חצי מהמתועדים, רחוק מלספק את יצר הסקרנות והמציצנות שלשמם התכנסנו, בטח לעומת העונות הקודמות של הפורמט.
זה עבר מהר, אבל כבר שלוש שנים חלפו מאז העונה האחרונה של "מחוברים", אותה עונה עם איתי לוי ואמיר פרישר גוטמן שהסתיימה בטרגדיה, והשבוע עלו הפרקים הראשונים של העונה התשיעית, שכמצופה, נצבעה כולה בגווני קורונה ותיעדה את הידוענים במהלך הסגרים, כאשר חלקים עצומים מהמשק נסגרו.
התוצאה – בהתאם. מינון האירועים המרגשים ירד משמעותית ומרבית הנטל ביצירת האקשן נופל על הידוענים עצמם, שנדרשים לאקסטרה ורבליות, אומץ וחשיפה. אצל חלקם הדבר עובר בשלום, ואף בהצטיינות (אהריש ואנסקי) ואילו אצל אלה שפחות ניחנו בכישרונות הנ"ל, כדוגמת רפאלי, התוצר אנמי למדי, על אף ריבוי הסיטואציות בשיתוף משפחת רפאלי הממעטת להופיע בתקשורת.
באופן כללי, נראה שמבחינת העורך והבמאי, עמי טיר, הפתרון לסוגיה הזו נמצא בליהוק חמישייה המתמודדת כל אחת עם אישיו מוכר ובולט אשר בין כה, תקופת הקורונה לא עושה איתו חסד:
אצל עברי לידר אנחנו נחשפים לחיים המשותפים עם בן הזוג והבן המתוק תוך תהיות לגבי ילד נוסף והתסכול מאי האפשרות לבצע הליך פונדקאות בארץ; דורין אטיאס עוד מתאבלת על מות אמה ובמקביל מתמודדת עם מעבר דירה לא פשוט כאם חד-הורית; את מיכל אנסקי אנחנו פוגשים בתחילת צילומי העונה החדשה ל"מאסטר שף" כאשר טרם החלימה לחלוטין מתסמונת בל ששיתקה חצי מפניה והיא לפני ניתוח שיצליח, אולי, לתקן את המצב; אהריש נמצאת בחודשים הראשונים להריונה עם בן זוגה, צחי הלוי, ומתמודדת עם ערמות של טוקבקים מרושעים ודור רפאלי, מה אני אגיד – מלבד היותו רווק מבוקש ו"ילד של אבא", להגדרתו, לא קיבלנו עדיין באמת איזשהו ערך מהיותו חלק מהקאסט, בטח בהשוואה לחבריו לתוכנית ובוודאי לאחר הבאז שהעונה קיבלה בזכות הצטרפותו. האם ישנה עוד סיבה לליהוקו למעט שם משפחתו?
עם כל השיפוטיות, אין ספק שנקודת הפתיחה של העונה הנוכחית מאתגרת ושונה ועל כן אולי עלינו לצפות בה במעין סלחנות, בכל זאת, קשה להתעלם מהעובדה שלולא אהריש ואנסקי – העונה הזו הייתה נטולת בשר לחלוטין. אהריש, כאשת טלוויזיה מצוינת, ואדם די כן ופתוח בסה"כ, מצליחה לסחוף דרך ההצצה לתחילת הריונה ולקשר הלא-מאוד-חשוף שלה עם צחי הלוי שלשם שינוי מגלם את עצמו ולא שום שוטר או תרנגול. בדומה לה, גם מיכל אנסקי בולטת בהיותה כנה, משפחתית ומרגשת לצד או למרות התדמית מלאת הפאסון שהיא מתחזקת בטלוויזיה וברשתות החברתיות. בהשוואה אליהן, הקטעים של לידר ואטיאס אמנם נוגעים והם מפגינים פתיחות רבה (בעיקר האחרונה), אך לפחות לעת עתה, אין בכך מספיק כדי להצדיק את זמן המסך הזה.
מחוברים, מסוגרים – קראו לזה איך שתרצו. מה שבטוח, אם לא יחול שינוי משמעותי ברמת העניין והאקשן שיתועדו מבעד למצלמות, לא יוותרו יותר מדי סיבות לצפות בה ובינינו, זה לא שכל כך נחמד, בין כה, להיזכר בימים העכורים הללו של תקופות הסגר. אז כן, אמנם עדיין נשאר טעם של עוד, לפחות בגזרת אנסקי-אהריש-רפאלי אבל מה שבטוח, מעולם לא שמחתי ככה שהחיסונים כבר כאן.
העונה החדשה של "מחוברים" תשודר מה-19.4 בימי שני-רביעי בשעה 20:30 ב-3HOT