אירועי הימים האחרונים בערים המעורבות בישראל לא יורדים מהכותרות והבוקר (שישי), באולפן חדשות 12, הופיעה אשת התקשורת לוסי אהריש, וסיפרה כיצד היא חווה את הפרעות והאלימות בין ערבים ויהודים ברחבי הארץ. אהריש, שנשואה ליהודי והוריה מתגוררים בעיר יהודית, סיפרה כי בפעם הראשונה היא חוששת לשלומם, תוך שהיא פורצת בדמעות באולפן.
"אני מנסה להסביר לעצמי את כל התמונות שאני רואה בימים האחרונים אף פעם לא דאגתי לגבי מה שקורה בגבולות כי תמיד ידעתי שלמדינה הזו יש צבא מספיק חזק להגן על גבולותיה אבל תמיד אמרתי, בתקופה האחרונה שמה שמדאיג אותי זה מה שקורה בתוך המדינה עצמה. אני חושבת שכבר הרבה מאוד זמן אנו חווים הסלמה בכל מרקם היחסים שלנו כאן, בין אם זה בין היהודים בינם לבין עצמם, בין אם זה בין ערבים ליהודים, אני רואה את התמונות בטלוויזיה ואני באמת לא מאמינה שזה מתקיים במדינה שלי. אני רואה עיתונאים מותקפים ואנשים צועקים 'הם יהודים לא לתקוף' אני רואה ערבים ששורפים בתי כנסת, שמבצעים לינץ' ביהודי ולהפך ואני לא מאמינה שזה המקום שהגענו אליו, לא מאמינה שאנחנו כחברה נתנו למצב להגיע לזה", פתחה אהריש.
לאחר מכן אשת התקשורת בחרה להתנצל בפני הציבור הרחב בישראל, 'הרוב הדומם', שאינו מעוניין באלימות: "אני חושבת שהמילה שצריכה להיאמר היא סליחה. סליחה בפני אותו רוב שהושתק בשנים האחרונות, רוב דומם ושוחר שלום שהושתק על ידי קולות קיצוניים, לא מסוגל להוציא הגה מרוב פחד שמא יקללו או יאיימו עליו או יתייחסו אליו כבוגד. למה לא ידענו לעצור את זה ולשים את הקו? למה טאטאנו את זה מתחת לשולחן?".
"בן אדם שאין לו בעיה להגיד עם פנים גלויות 'אתה בוגד והלוואי שיאנסו או יהרגו אותך' לא תהיה לו בעיה לתפוס אותך בפינה חשוכה ולבצע לינץ', בן אדם שנכנס לחנות ורצח אמא לילד אוטיסט לפני חודש, לא תהיה לו בעיה לרצוח את השכן היהודי שלו וזה בדיוק העניין, לשם הגענו. כשאנשים לקחו את החוק לידיים, ולא היה מי שיעצור אותו לאורך התקופה, שחשבו שזה רק קולות של קיצוניים שנמצאים ברקע ולא צריך להתרגש, זה המקום שהגענו אליו היום. שהאלימות שניתנה לה לגיטימציה ברשתות, עכשיו פשטה לרחובות וזה פשוט עצוב", המשיכה אהריש.
בנוסף התייחסה אהריש לחששה הגדול בימים אלו, בעיקר על ילדה שלה ועל הוריה החיים בעיר יהודית: "בלילות האחרונים אני ביליתי בממ''ד כמו כל תושבי ישראל, אני לא רוצה לדמיין מה עבר על תושבי הדרום כל השנים האלו. אני רואה את התמונות, ילד שהחיים שלו נלקחו כשהוא ישב בממ''ד, לצד ההורים שלו, אמא שלו גם נפצעה קשה והוא איבד את החיים שלו ואני אומרת לעצמי – מה? אני לא באמת יכולה לשמור על הילד שלי מכל משמר? זה הפחד הגדול".
עוד היא הוסיפה כי "ההורים שלי יושבים בדימונה ופעם ראשונה אני מפחדת על ההורים שלי בבית שלהם, אני מפחדת שמישהו יקח את החוק לידים ויחליט שזה לא מקומם. פעם ראשונה שאני אומרת שזה מפחיד. אני לא יודעת איך הגענו למקום הזה, איך איבדנו צלם אנוש, פעם ראשונה אני אומרת בפה מלא שכן, אני מפחדת, אי אפשר שלא".
לסיום, אהריש פנתה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמרה: "ראיתי את ראש הממשלה לפני יומיים, פעם ראשונה בשנות שלטונו שהוא קם ודיבר כמו ראש ממשלה ושיוועתי לזה ורציתי שזה יקרה כמו כולם כל כך הרבה זמן, באמירה חדה וברורה שלא משתמעת לשתי פנים, שלא אומרת ימין או שמאל, ערבי או יהודי אלא מבהירה שיש דברים שלא עוברים עליהם לסדר היום ואני שואלת, אם זה לא היה טיפה מאוחר מדי".