"WeWork: הקמתה והתרסקותה של חברת חד־קרן", יס דוקו ב־VOD
“תחום הנדל"ן עובר שינוי יסודי ממוצר של מחיר קבוע למקום לשוק ניסויי ומבודל...". זה היה אחד המשפטים בסרטון שהכין אדם נוימן לקראת הנפקת WeWork שלו לבורסה. את ההנפקה תכנן בעקבות סירוב המשקיעים שלו באותו שלב להעביר כספים נוספים לחברת חללי העבודה שהקים, ושוויה נסק לגבהים מסחררים.
צילום הסרטון נכשל, ככל הנראה בשל המתיחות הפנימית הגדולה שאדם נוימן היה נתון בה באותה תקופה, שהייתה קשה לחברה שלו. ההנפקה לא יצאה אל הפועל. שווי WeWork צלל מ־45 מיליארד דולר לשני מיליארד דולר “בלבד", אבל אדם נוימן כבר היה בחוץ. המשקיע המרכזי שלו, סופטבנק, קרן השקעות ענקית, הראה לו את הדלת החוצה (עם מצנח זהב בערך של כחצי מיליארד דולר).
אדם מן השורה, אם היו שואלים אותו לדעתו על WeWork ומשמיעים באוזניו את המשפט הזה שניסה נוימן לשבץ בסרטון הכושל, בטח היה שואל מי כתב את השטויות האלה. זה בעצם מה ששאלו את נוימן, בנימוס, לאורך כל תקופת השגשוג המשוגע של WeWork: תגיד, מה הסיפור של החברה שלך? מה ההבדל בינה לבין חברות אחרות שמציעות חללים פתוחים לעבודה כבר הרבה שנים? מה בעצם אתה מוכר?
התשובה של נוימן הייתה קבועה: אני מוכר “ביחד". מי ששכר אצלי מקום מצטרף לקהילה. אנשים מחפשים דרך לצאת מהבידוד שכופה עליהם החברה המודרנית. אני מציע להם חזון חדש, דרך עבודה חדשה, חברים חדשים, נטוורקינג במשרד.
לזכותו של נוימן ייאמר שהוא יצר מסיבה לא פוסקת במשרדים שלו. חללים גדולים הוקצו לטובת פעילויות משותפות. מוזיקה רועשת התנגנה שם. מזון ומשקאות מכל הסוגים, כולל אלכוהוליים, נמכרו שם. מסיבות WeWork שהשתתפו בהן אלפים ונמשכו ימים רצופים נערכו באתרים מחוץ לבנייני החברה. מבניינים שהוסבו לעבודה משותפת המשיכו אדם ואשתו רבקה לבניינים שבהם הושכרו חדרים למגורים. משם התכוונו להמשיך לשיטת חינוך חדשה לילדי העובדים.
העולם כולו תחת שרביטו של הקוסם אדם נוימן היה בהישג יד, אלא שהספק כבר החל לנקר. לעובדיו שילם נוימן שכר נמוך, אבל לעצמו רכש מטוס מנהלים ב־60 מיליון דולר. למשפחתו רכש בתים מפוארים ברחבי אמריקה. החברה שרפה כספים בקצב מסחרר, עד כדי עשרות מיליוני דולרים בשבוע, והיתרות החלו להתדלדל. מידע על פיטורים מתוכננים של מאות אנשי צוות דלף החוצה אל העובדים. הסירוב לממן את המשך פעילותה של WeWork וכישלון ניסיון ההנפקה הביאו לצניחה בשווייה, ולעזיבתו של נוימן. החלום הגדול נמוג כמעט כלא היה.
הסרט "WeWork: הקמתה והתרסקותה של חברת חד־קרן" לא נוהג בעדינות באדם נוימן. הוא שורט ומקעקע ביסודיות את דמות הטפלון הלכאורה כריזמטית שלו. הוא מציג אותו כאדם שהקים ושיווק בגאוניות רעיון שהיה על סף הלופט געשעפט, לא הרבה יותר מאוויר חם, ואינו מחמיא גם לשוק המימון שהשחקנים בו היו כסילים דיים לשלם מיליונים, עשרות מיליונים וגם מיליארדים תמורת הסיכוי להרוויח משהו מלגימות האוויר החם הזה.
גם העובדים לשעבר ב־WeWork המתראיינים לסרט ממעיטים במילים הטובות שהם מפזרים על הבוס הקודם. לאורך השנים שעבדו לצדו נסחפו חלקם בתחושת המסע שהם צועדים לעבר עתיד תעסוקתי וחברתי חדש. כשהמסע שלהם נקטע והם נותרו ללא עבודה וללא מגורים, המשיך אדם נוימן אל האופק, כאמור עם כחצי מיליארד דולר צרורים במצנח זהב, שהעניקה לו הקרן שלקחה את החברה מידיו.
“לפחות היה מעביר לעובדים בשם החזון החברתי חלק מהסכום כדי שיוכלו להסתדר מעט", אומרת בדמעות מפוטרת מהחברה. אלא שנוימן לא העביר. הוא לקח את כל הג'ובות והתעופף אל המקום האהוב עליו - האוויר החם.
# לראות או לוותר: לראות. בהחלט.