שובו של איתמר בן גביר נרשם אמש בתוכנית של אופירה וברקוביץ', כשהגיע להתארח בפעם הראשונה בתוכנית הפופולרית. איתמר בן גביר, האיש שמעורר רגשות מעורבים, מצד אחד, הוא פרובוקטור ומתסיס וייתכן שבגללו נפתחה המערכה "שומר החומות" בעזה, למרות שכולנו יודעים שעם או בלי בן גביר, חמאס היה מוצא תירוץ כזה או אחר לפתוח במערכה, ותירוצים לא חסר. וכשייגמרו להם התירוצים, הם ישגרו עלינו טילים, כי לא סיפקנו לאסירים שלהם שיושבים אצלנו בבתי הכלא, את עיתון הבוקר כל יום.
מצד שני, בן גביר מגדיר את עצמו בפני אופירה, כאוהב העם והמדינה, ואני בטוחה שהוא לגמרי מאמין בזה, למרות שאנחנו, השפויים, השקולים, הזהירים וההומניסטים, חושבים שהוא אוהב את המדינה בדרך עקומה לגמרי. שלא לדבר על כך שתחת הכותרת של "אוהב הארץ והמדינה", הוא לא בדיוק מפגין אהבה בוערת כלפי הומואים, שמאלנים וערבים. גם התירוץ שהוא סיפק לצמד המנחים שהוא תלה את תמונתו של גולדשטיין, כפי שאחמד טיבי תלה במשרדו את תמונתו של ערפאת, הוא עקום למדי. להצדיק מעשה פסול, במעשה פסול אחר של היריב או הצד שכנגד, לא הופך את אותו מעשה לנכון.
אם שמתם לב, בשנה האחרונה והמטלטלת מבחינה פוליטית, כל צד, על מנת להצדיק את עצמו, האשים את הצד השני שגם הוא פעל בצורה פסולה. האם השתכנענו? כמובן שלא, כי אנחנו לא מטומטמים עד כדי כך. אז נכון שהשמאל גם קילל וגידף בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה לשעבר נתניהו. האם זה הופך את ההשתוללויות של הימין מול ביתו של נפתלי לבנט, ללגיטימיות? או הופך את הצרחות של אנשי ליכוד וחברי כנסת מהמפלגות החרדיות בטקס של השבעת הממשלה החדשה, למקובלות ונורמליות? אז שלא יבלבלו לנו במוח ויביאו לנו דוגמאות איך המחנה היריב, אף הוא לא טלית שכולה תכלת. עדיין שום דבר לא מצדיק אלימות מילולית ויותר מכך, לא מצדיק התנהגות אנטי ממלכתית מובהקת מצד מי שמייצגים אותנו בכנסת ואמורים לשמש לנו דוגמא ומופת, אך מתנהגים כמו אחרוני הבריונים.
סתירה נרשמה בטיעוניו של ברקו שמצד אחד הוא קורא לבן גביר מתסיס ופרובוקטור וטוען שכחבר כנסת עליו להרגיע. ואני שואלת, אם הוא לא היה חבר כנסת, הוא לא צריך להרגיע ולהפסיק להשתמש בגידופים וקללות? הרי על מה ברקו מדבר בתוכניותיו האחרונות עם אופירה? על השפה הבוטה והמגעילה שבחירי הציבור שלנו משתמשים בה והופכים את כל השיח הציבורי למפגן של שנאה והתססה. אי לכך, ריסון מילולי מצופה לא רק מחברי כנסת כדוגמת בן גביר, אלא גם מצד כל אחד מאיתנו. מצד שני, ברקו מנסה לפייס את הילד המופרע שבכיתה, ואפילו מודה שהוא מסכים עם חלק מדעותיו הקיצוניות.
אז תחליט ברקו, אתה בעד או נגד הדרך שבן גביר מייצג? אי אפשר מצד אחד לנזוף בו על חוסר הנימוס ודרך הארץ שלו, ומצד שני להסכים איתו. ועל מה אתה מסכים איתו? שהממשלה החדשה שהוקמה היא ממשלה נוכלת? לפי איך שאני התרשמתי, היא לגיטימית לחלוטין. חברו להן כמה מפלגות ביחד שרצו להפיל את הממשלה הקודמת והחליטו להתאחד, אפילו במחיר ויתור על אידיאולוגיות מסוימות, ובלבד שנימנע מבחירות חמישיות קטסטרופליות. מה לא לגיטימי פה?
אופירה לעומת זאת לא מוותרת בקלות ומתעקשת שבן גביר יענה לה, האם הוא היה זורק מהארץ כל מי שמתנגד לדיעותיו, בכלל זה, גם את המתנחלים שזורקים אבנים על המשטרה והצבא שלנו. פה בן גביר מילא פיו מים ולא נתן תשובה חד משמעית. בקיצור, לכל מטבע שני צדדים והחיים שלנו לא תמיד תותים כפי ששר חנן בן ארי.