דברים שקרו מאז הסתיימה העונה השנייה של "קופה ראשית": נכנסנו ויצאנו מסגר פעמיים, החלפנו ראש ממשלה, שימי ובנאל תבורי התאחדו ונועה קולר הפכה להיות המאמי הלאומית של ישראל. כן, בעידן שבו עונות חדשות לסדרות נוצרות במהירות הבזק, בלטה בהיעדרה "קופה ראשית" שירדה מהמסך לאחר עונה מצוינת אי שם במאי 2020. מאז חיכינו, ציפינו, קיווינו, והנה, זה קרה. הקופה חזרה.
הבשורה הטובות – לא הרבה השתנה. הקאסט יוצא הדופן נשאר ככזה: מאסתי (אביבה נגוסה), אנטולי (דניאל סטיופין) וניסים (יניב סוויסה) ועד קרן מור ודב נבון בתפקידי הקאלט הנצחיים ככוכבה וטיטינסקי המופלאים. בולטים מתמיד הם דווקא אמיר שורוש בתפקיד ראמזי, שזכה לתהילה לאחר שנכנס כפרצוף די אנונימי ל"ארץ נהדרת" בעונתה האחרונה וגילם מספר דמויות משמעותיות (ביניהן, החיקוי המצוין של מנסור עבאס) וכמובן, נועה קולר, שהפכה בשנה החולפת להיות אחד השמות המוכרים בכל בית בישראל, לאחר טירוף ה"חזרות", ומצטיינת מתמיד כשירה שטיינבוך בשני פרקי הפתיחה של העונה החדשה, שמתמקדים בעיקר בה.
בפועל, עם כזה קאסט, גם אם יקריאו את טקסט ההגשה של אופירה וברקו – כנראה שנהנה, אבל ייאמר לזכות היוצרים, יניב זוהר ונדב פרישמן, שניכר כי העונה הושקע אקסטרה מאמץ במתיחת הביקורת על החברה הישראלית, אולי בשל השנה הלא פשוטה בכלל שעברנו. כך לדוגמה ביטויי הגזענות הלא-כל-כך סמויים של שירה שטיינבוך מקבלים במה שמאירה אותה במבוכה ועולב וכן קורס ההגנה העצמית שהיא מעבירה לעובדות הסופר נראה מגוחך מתמיד, ממש כפי שמתרחש במציאות כאשר אירועים שכאלה מתקיימים רק לאחר אסונות ובד"כ, תמיד כדי לצאת ידי חובה.
אז מה פחות טוב? ובכן, שפשוט ציפינו לקצת יותר. אחרי עונה ראשונה שלא זכתה למספיק תשומת הלב בשל שידורה בערוץ עשר ואז בחינוכית, ועונה שנייה שהפכה את הסדרה לסנסציה שהגיעה עד לטקס האמי – קיווינו כי אותן חולשות בודדות שניחנו בה בדמות הפאנצ'ים שניתן להריח מרחוק והבדיחות הצפויות ייעלמו, או לפחות יופחתו במידה ניכרת. מצפייה בשני הפרקים הראשונים – עוד לא חל שיפור. מבלי להרוס את הצפייה לטובת מי שאולי, איכשהו, עוד יופתע, כמות הפאנצ'ים שידענו כי יגיעו רבה כמספר הפעמים שאנטולי אומר "טאק" והאמת שכעת, עם עליית העונה השלישית, אפשר כבר פשוט לתת לנו, הצופים, קצת יותר קרדיט. בכל זאת, מדובר בסיטקום קליל וישראלי, לא בדרמה צרפתית מתוחכמת.
אבל בגדול, פשוט כיף שהיא חזרה. "קופה ראשית" היא אמנם לא היצירה הכי מקורית שראינו בחיים אבל היא תמיד מעלה חיוך ונוגעת בנקודות הכי רלוונטיות בהוויה הישראלית. אתם יודעים, קמצנות, גזענות, הומופוביה – כל הטוב הזה. אז גם אם אפשר לנחש בקלות לאן מתקדמת הסצנה, אפשר להתנחם בזה שבין כל הטראש והריאליטיז, חזרה לחיינו סדרה כל כך מרעננת, מגוונת, מצחיקה ורוויה בכישרון. וואלה, התגעגענו.