סיכום קצר מבית האח הגדול: קשה לי להאמין שהיה מישהו אתמול שלא התרגש לשמוע את "התקווה" ביפן וליבו התמלא בגאווה, כאשר ארטיום דולגופיאט זכה במדלית זהב בתרגיל קרקע. זה האיש, ביחד עם ספורטאים אחרים ישראלים שזכו במדליות, שללא ספק, צריכים להיכלל ברשימה של גיבורי תרבות בעיני הנוער שלנו. כי מי אם לא הם, ראויים יותר לתואר של סמלי תרבות? הדיירים ב"האח הגדול"? אולי אייל ברקובר שהודח אתמול?
אם לומר את האמת אף פעם לא הבנתי לאן הוא חותר בדבריו, והיכן הפואנטה. האם הוא נגד אורן חזן, או לא? האם הוא באמת משלה את עצמו שאף בחורה לא יכולה לעמוד בקסמו? בינתיים לא ראיתי שבנות הבית, כמו רומי או אור חיפשו נואשות את תשומת ליבו. כאשר המציאות טפחה על פניו והוא גילה שהוא המודח הבא, האיש היה בשוק טוטאלי. בעוד מודחים אחרים לפניו ניסו להסתיר את אכזבתם ולקבל בספורטיביות את ההפסד, פניו של ברקובר אמרו דבר אחד: איך ייתכן שמתת אל שכמוני לא כבש את לב הציבור? היתה מין שחצנות בגישה הזו. האיש היה תעלומה מהרגע שנכנס לבית ועד צאתו, ומלבד סט מרשים של שרירים ותחתונים מהודקים, ניסיתי למצוא בו סופרלטיבים נוספים, אך לשווא.
אולי עומר ברזני, סמל התרבות, שמתאים לו יותר לשחק בסדרה שתיקרא "היפים והתמימים"? ואל תגידו שמדובר בתמימות כובשת, משעשעת ומצחיקה. מדובר בתמימות סתמית, כמו אותו ילד ששואל כל הזמן: "למה? למה?", עד שמפסיקים לענות לו. איזה רגע בתקופת שהותו של עומר בבית ייזכר כרגע מעורר השראה? כאשר העיר לאורן חזן שהוא לובש חולצה מכוערת ומזעזעת וחזר על "החוכמה" הזאת שוב שוב? או כשדיבר על חומרי הסיכה שבחיים לא ייתן לבת שלו, או אולי כשאמר שמירי היא קודש הקודשים בבית האח וכמעט הפך אותה לבאבא סאלי?
אפרופו מירי, אולי היא תהפוך לאייקון תרבות? האישה ששופכת כל כך הרבה דמעות שיכולות למלא את הג'קוזי גם לעונה הבאה. כמעט בכל רגע נתון, ולא משנה מתי אני פותחת את ערוץ 26 באינטרנט, מירי תמיד שם על המסך בוכה. אפילו הפסקתי להתעניין מה הסיבה, כי התופעה כבר מיצתה את עצמה. "מה קרה עכשיו"? שואלים הדיירים, "למה היא שוב בוכה?". אולי צריך לשים טיימר על המסך בכל פעם שמירי מופיעה, שיספור את הדקות שנשארו עד פרץ הבכי הבא, בדיוק כמו הטיימר שסופר את הדקות עד סיום הפרסומות.
ציפיתי מאישה בוגרת, בת חמישים, שכבר ראתה דבר או שניים בחייה שתגלה יותר עמידות וחספוס, ולא תמרר בבכי על כל שטות ותפגין התנהגות קורבנית לאורך כל הדרך. על מה לעזאזל היא בוכה? שהעירו לה שהיא לא אוהבת באופן שווה את כולם. והאמת היא שגם מי שהתלונן בפניה שהיא לא נותנת יחס שווה לכולם ואוהבת את טיטי או ציפי או שפיצי יותר כי הן בקבוצת "הלאבי דאבי" שלה, היה פתטי למדי. עד כדי כך אתם נשמות אבודות שבאתם לתוכנית לחפש דמות של אם? ולפחות היתה מירי בוכה עם דמעות אמיתיות, כי עד עכשיו, לא ראיתי דמעה שמנה ורטובה ממש, זולגת על פניה. זה מרגיש כמו משחק, שמבוצע על ידי שחקנית בעלת כשרון מיוחד שיודעת לגנוח ולהיאנח ולהשתנק מדמעות, שתכל'ס? לא קיימות. בכלל.
השינוי החשוב של דנית גרינברג
סוף סוף רגע מכונן ומתוק אירע אתמול בפרק, והראשון, בעונה. זה קרה כאשר אורן חזן חזר לבית ולא הודח, ומי פתחה לו את הדלת? מאיה LOL, שהחווירה וכמעט בלעה לשונה. ואם כתבתי בטור קודם שקרנו של אורן חזן עלתה בעיני הצופים, האהדה כלפיו רק הולכת וגדלה, וגם אם יביאו לא רק דנית גרינברג אחת, אלא כמה כמוה, שלא מסמפטות אותו, והן אלה שירכיבו את רשימת ההדחות הבאות שאורן יהיה חלק מהן, הציבור כל פעם מחדש יחזיר אותו למשחק.
ומילה אחת על השינוי הגדול שעברה דנית גרינברג. אין לי מושג מה היא עשתה לעצמה, איזה ניתוחים קוסמטיים, או שידרוגים היא עברה, אבל הנערה הצעירה שנכנסה לבית האח הגדול לפני מספר שנים בלי אף טיפה של סטייל, השתדרגה והפכה ליפהפיה עוצרת נשימה.