אני חושבת שאין מבין הפוליטיקאים מישהו שהולך יותר בשמחה להתראיין אצל ברקו ואופירה, מבני גנץ. תשאלו למה? כי האיש תמיד מתקבל אצלם בכבוד והערכה והצמד לא מסתיר את החיבה המיוחדת שהם חשים כלפיו ולכן אני רק יכולה לנחש שבכל פעם שהוא יוצא מראיון כזה, כולו זורח ורווה נחת מעצמו.
לא שלא מגיע לו כל היחס המיוחד הזה. בסך הכל, הוא אדם נעים הליכות, שלו ורגוע, לא מאבד עשתונות גם אם יוציאו אותו מדעתו בהתגרויות ועקיצות, וכאלה לא חסר כשהיריבים מתחילים לשחרר קיטור ולהיות נבזיים. ובכל זאת גנץ לא מתלהם, לא מעליב, גם לא את אלה שבעבר עלבו בו קשות, לעגו לו ובזו לו.
הוא אף פעם לא יורד נמוך בהתבטאויותיו, שנקיות מרגשות של שנאה וטינה כלפי אדם כזה או אחר, והוא תמיד ממלכתי, אלגנטי ומכבד, ולכן גם מקבל יחס מכבד בחזרה. תוסיפו לכל זה את המנטרה שהוא תמיד חוזר עליה ושאיתה הוא הלך לקמפיין הבחירות "אני עובד בשביל העם".
אמנם כל ראשי המפלגות האחרות, אף הם הכריזו שהם עובדים בשביל העם, אבל לבני גנץ היה קל יותר להאמין כי כשהדברים יוצאים מפיו, הם נשמעים כאילו הוא מאמין בהם. גם אצל אופירה וברקו, הוא חזר ואמר שהוא מוכן לעשות וויתורים פוליטיים למען טובת העם, ולכן וויתר על ההצעה של הליכוד להיות ראש ממשלה ברוטציה.
אני אחזור ואזכיר כפי שכבר ציינתי בטורים קודמים. אני בחרתי ב"כחול לבן" ברגע שהיא צצה ועלתה בשמי הפוליטיקה. אני אף בחרתי בבחירות האחרונות במפלגה של לפיד, כי חשבתי שהעם זקוק לשינוי.
האם השינוי הגיע? עדיין לא, אבל יש לי הרגשה שאנחנו בדרך לשם, למרות שהטינה והעויינות עדיין מהדהדות בקולות צורמים בין כותלי בית הנבחרים שלנו, ובשבוע האחרון, חזינו בהתפרצות זעם מבישה של חברי כנסת, רווייה בשנאה תהומית שהתפשטה באוויר ואפשר היה לחתוך עם סכין. והיא הגיעה דווקא משורות המפלגות הדתיות שאני בתמימותי חשבתי שהדיבר: "ואהבת לרעך כמוך", הוא חשוב בעיניהם, וגיליתי שהוא נרמס ברגל גסה, ודווקא על ידי מי שאמור בגלל דתו ואמונתו להפיץ שלום ואהבה.
נחזור לאופירה וברקו. על אף שאני לגמרי יכולה להבין את אהדתם לבני גנץ, כי הוא בהחלט יודע לעורר אמפטיה ובתוך כל השנאה המבעבעת בתוכנו, לפגוש ולדבר עם אדם כמוהו, שלא מתפרץ בחמת זעם כמו חיה פצועה כפי שעשו חברי כנסת אחרים (לצורך העניין עולה בדעתי שמו של גפני שהאשים את בנט ברצח ובקלות יכול היה להיתבע על האמירה המזעזעת הזאת) בני גנץ, משרה נינוחות נעימה ומרגיעה. אני אפילו חושדת שביבי מחבב אותו ומרגיש נוח בחברתו כי הוא יודע שהוא לא יושמץ או יותקף כפי שנהגו כלפיו יריבים אחרים.
יחד עם זאת, אני חייבת להיות אובייקטיבית. היחס המפלה שהפגינו כלפיו צמד המנחים, הורגש מדי, לעומת היחס שנראה עויין כלפי פרופסור שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו. עד כדי כך, שברקו כמעט "נבח" כלפיו את חוסר צביעות רצונו מהמצב הכלכלי, ועוד רגע היה כמעט טורף אותו חי.
כל צבעי הטמבור הופיעו על פניו של שמחוני, שהביעו כעס ועלבון צורב, כשהוא מנסה בכל כוחו להוכיח שבכל תקופת כהונתו כיועץ כלכלי, ישראל שיגשגה. כמובן שזה טיעון שמתעלם לחלוטין ממצוקתם של מאות אלפים אחרים שחיים בעוני שרק החמיר בתקופת הקורונה. אולם גם אם שמחוני לא הצליח בצורה מסחררת בתחום הכלכלה, עדיין, היחס שהוא קיבל מהמנחים כל כך שונה היה מהיחס שקיבל בני גנץ, שממנו חסכו המנחים שאלות קשות. כמו למשל, מה מתכוון בני גנץ לעשות בחזית הצפונית שמתחילה להתחמם? נכון שהוא מצהיר שלא ניתן ללבנון להכתיב לנו את החיים, אבל מי מהמנהיגים הקודמים לא הכריז הכרזה כזאת?
למזלו, שמחון הצליח להדוף את המתקפה המאסיבית כלפיו מצד המראיינים ולא נגרר למלל הצעקני שהם הכתיבו. אולם לא לעולם חוסן. זוכרים את נשיא צרפת לשעבר סרקוזי שקטע ראיון באמצע, כאשר המראיינת הביאה לו את הסעיף? אז כדאי לאופירה וברקו לרסן את רגשותיהם כלפי מרואיינים שהם פחות מחבבים, כי מישהו יום אחד יקום להם באמצע התוכנית ויסתלק.
אני אף הובכתי קשות בשביל ברקו שאתמול טען שכל הדוגמניות שעבדו עם שי אביטל, הן צבועות, אינטרסנטיות ומסריחות, שידעו ושתקו כי דאגו לפרנסה שלהן. אופירה מיקדה אותו בשאלה: "אתה חושב שנטע אלחמיסטר ידעה שהוא כזה?". "כולם ידעו אבל היה להם אינטרס משותף לעשות כסף", השיב ברקו.
במקום לתקוף את שי אביטל ואת התנהלות הכושלת של המשטרה בפרשה במהלך השנים, שוב תוקפים את הקורבנות או את הנשים שידעו אבל שתקו מפחד, גם אם הפחד הוא פגיעה בפרנסה. אנא, ברקו לפחות נסה להסתיר את הנטייה השוביניסטיות שלך, היא יותר מדי בולטת לעין.
בשורה התחתונה, אתמול הורגש שכמיהתו של בני גנץ לתפקיד ראש הממשלה, עזה מתמיד. ייתכן ששמונה המנדטים שקיבל, חיזקו כמיהה זו. אם הוא יצליח להגשים אותה, אני לא אהיה מבין המתנגדים, כי העם הזה יותר מתמיד זקוק ליד מלטפת וחובקת, ואני מאמינה שבני גנץ, בנראותו ובהתבטואיותיו, יידע כראש ממשלה להעניק את הליטוף והחיבוק האלה.