גם הבידור כבר לא בידור: הרשת כבר גועשת וסוערת איך מכל דיירי העבר דווקא בחרו בליהיא גרינר להיכנס לבית האח הגדול. מי שלא שמה מחסום לפיה וכינתה את החרדים חיות ופסיכופטים כי הם דרכו אחד על השני במירון, או קראה לאותו שוטר "תימני קטן שנראה כמו התחת שלי". זה רק יוריד לכם את הרייטינג עוד יותר שגם כך הוא בקרשים, טוענים הגולשים הממורמרים.
אני חושבת שהפקת האח הגדול יכלה לפשפש ולחטט טוב יותר בארסנל הדיירים של עונות קודמות ולשלות מתוכו לפחות דיירים כדוגמת סער סקאלי, או סער שיינפיין, כאלו שיכניסו איזושהי איכות ויפיחו חיים בשיח הדל של העונה הזאת. לא שמעתי בכל התקופה הנוכחית דיון או ויכוח אחד מעניין על ענייני אקטואליה, לא חסר על מה לדבר אצלנו. הדיירים בבית האח מפגינים רדידות מפוארת נטולת כל מסר מוסרי וחברתי במקום, ורבים על זוטות כמו קמח - במקום על עקרונות.
אתמול הרגשתי נבוכה לצפות בפרק. זה היה תת רמה (ולא שהרמה שלי כזו גבוהה), זה נראה כמו תוכנית שאמורה להיות משודרת בערוץ הילדים ולא בפריים טיים של זכיינית ראשית. גם לערוץ הילדים היא לא מתאימה, כי שם דואגים לתכנים עם חומר חינוכי, מה שלא מצאתי באף רגע אחד של העונה. הכישלון הגדול של העונה הוא בעיקר הליהוק, כשמנגד אתה רואה בזכיינית המתחרה, את "חתונה ממבט ראשון" עם ליהוק של משתתפים ראויים ואיכותיים, שלמדו והשכילו, ואוחזים בתארים נחשקים, בעוד באח הגדול מככבים בשעת פריים טיים, מבלי להעליב אף אחד, השכבה הפחות משכילה שלנו באוכלוסייה. חבל שהאח הגדול מזלזל באינטילגנציה שלנו וחושב שזה החומר שמשעשע אותנו.
נכון שהאח הגדול הוא לא מקבילית המוחות, והיא אמורה להיות תוכנית בידור זול להמונים, אבל גם הבידור הוא לא בידור, כי בינתיים רוב הדיירים (בעיקר דיירת אחת רגישה במיוחד), בוכים בחלק גדול מהזמן. זה לא בדיוק מבדר. לא ציפינו לתוכנית עם עומק, אבל גם לא חשבנו שאנחנו צריכים להכין את הממחטות.
הדיירים לא לגמרי אשמים. מי שגורם להם להישמע כמו מקהלת המקוננות ביוון, זו הפקה שחרטה על דגלה שכמה שיותר רגש, יותר רייטינג. ולא כך הדבר. מאסנו במסחטת הדמעות הזאת. אז אמנם היה מרגש לראות אתמול את המפגש שלהם עם משפחותיהם, והרעיון מאחורי משימות השרברבות שהטילו עליהם, היה חביב והורגש שהשקיעו בו מחשבה ותחכום. אבל מה הכי נחרט בזכרוני? זוכרים את סרט האימה "הצעקה"? נזכרתי בו כאשר הודיעו לאור שהיא עומדת לפגוש את אמה.
במקום לייצר יותר קלילות וקריצה מהצד, נוצרה אווירה מעיקה יותר, מכאן ההשתפכויות ורגשנות עודפת שעולה על גדותיה. כמובן שהבחירה בדיירים בעלי אופי שברירי שייכנסו לבית הסגור תרמה אף היא לאווירת הנכאים שלא פעם פוקדת את הבית. ואני לא מתכוונת רק לז'קו שהיה סופר רגיש. הכוונה גם לתמיר ורדי, שקופץ בבהלה מכל לחשוש, או מלמול של האח. אמנם זה מצחיק, אבל עד לגבול מסוים. בכל זאת הוא לא ילד, והבהלה שתופסת בו מכל תזוזה באוויר, גם מעידה על נפש רגישה ושברירית.
יחד עם זאת, אני עדיין חושבת שתמיר המועמד שלי לנצח. הדייר היחיד שנמנע מקונפליקטים, איש אמיתי שלא מסתיר את פגיעותו ורגישותו, רגישות שבעטיה הוא לא יפגע לא באדם ולא בזבוב, וזה סוד קסמו. הוא גם יודע לייעץ ולהגיד דברי טעם , כאשר הציע לדיירי הבית לא להתערב בריב של אורן ומירי כי זה רק מלבה ושהשניים האלה ימשיכו לבכות אם כל כך בא להם, כל אחד בפינה שלו, עד שישלימו. לצידו, על השטיח האדום הייתי רוצה לראות את אורן חזן, מקום שני, אותו חזן שהראה לנו צדדים יפים באישיותו שלא הכרנו והיה הדמות הכי מעניינת בעונה מזדחלת זו. לצידם, הייתי שמחה גם לראות את טיטי שלא מצאתי בה אף דופי לאורך כל העונה, והיא ראויה ויפה מבפנים בדיוק כמו שהיא יפה מבחוץ.