אני בטוחה שכוונתו לא הייתה רעה, אבל אתמול (שישי), בתוכניתו עם אופירה, הובכתי בשביל ברקוביץ' כשדיבר עם נעה טרופר, אחותו של חילי טרופר, על נכותה. יושבת מולך אישה צעירה, יפה ואינטליגנטית שפרסמה פוסט שעשה הד ברשתות, על גבר שהכירה באינסטגרם ומיד נעלם כשגילה שהיא נכה היושבת על כיסא גלגלים. מכל השאלות שבעולם, אתה דווקא בוחר לשאול אותה אם לא יהיה לה נוח יותר עם גבר שגם הוא נכה?
על פניו, זו שאלה לגיטימית, אבל אחרי שחילי הסביר לברקו שעל אף מוגבלותה של אחותו, היא לא שונה מכל אדם אחר והוא מצפה שאנשים "יראו את האדם מעבר לכיסא ולא ישפטו רק לפי מראה חיצוני, במקום להבליט את חשיבות ההארה הזאת, על ידי תגובה הולמת ואינטליגנטית יותר, ברקו, שנהיה פתאום שדכן מדופלם, בין אר כישוריו הרבים (כמו ההבנה העמוקה שלו בקורונה) שואל את נעה האם לא עדיף לה להתחבר עם גבר שנמצא באותו מצב.
באמת שלא ידעתי אם לבכות או לצחוק משאלת התם הזאת. אפילו בני בן ה-11 שהוא תמיד ישיר וכן בשאלותיו, היה מתנסח אחרת ועם יותר אמפטיה. וזה לא שנעה באה לאולפן על מנת לחפש אמפטיה או רחמים, היא נראית בחורה עם מספיק חוסן נפשי כדי להתקיים בלי חמלה של אחרים וליהנות מהחיים כמו כל אדם אחר. אבל ריבונו של עולם, מדובר באישה שאולי מוגבלת פיזית, לא שכלית, והיא בהחלט ראויה ליחס המתאים לרמתה, ולא לשיח רדוד ושאלות של ילדותיות.
על אותו משקל של סיפור נעה והחיפוש שלה אחרי אהבה, אני תוהה האם ברקו היה גם שואל אישה כהת עור, אילו הגיעה לאולפן והודיעה שהיא מחפשת זוגיות, האם לא יתאים לה יותר גבר שצבע עורו כמו שלה? שאלה, שאם הייתה נשאלת, הייתה מיותרת לחלוטין בעולם שבו נישואי תערובת מקובלים ונורמטיביים.
לפחות אופירה גילתה יותר אינטליגנציה רגשית והייתה עניינית, תכליתית וקלילה והציעה לנעה לתאר את עצמה בכמה מילים במסגרת "שלח לחמך", ואולי מישהו אי שם שמקשיב לתוכנית, יתרשם ויצור קשר.
ברקו עצמו, שכנראה הרגיש באינטואיציה שלו שהוא היה קצת מחוספס ובוטה מדי, סיכם את הפגישה עם נעה כשהוא קובע שהיא אישה מאד אמיצה (כאילו שזה לא מובן מאליו) ושהוא, ברקו, אוהב אנשים אמיצים. איך אפשר לא לצאת מראיון כזה מרוצה ומוחמאת, אחרי שקיבלת אישור מהחכם באדם?
ועוד מתיבת אוצרות הלשון של ברקו: הוא כמובן הביע שביעות רצון מתפקודה של הממשלה שמתנהלת ברוגע ובשקט וציין שאפילו באגף החרדים העניינים נרגעו. הוא רק הוסיף שחרדים ודתיים לא יכולים לחיות ביחד ועדיף שהם "יחיו שם, ואנחנו (כלומר החילוניים), נחיה פה". אתם הבנתם את המשפט התמוה הזה? כי אני לא. מה זאת אומרת שהם יחיו שם? אולי נבנה להם גטו?
ובעניין השקט והרוגע שנחתו עלינו עם קום הממשלה החדשה, על פי ברקו, אולי כדאי לציין שרוגע ושקט הם לא תמיד מתכון להצלחה. הנפשות הפועלות בתוך אווירת הרוגע האידילית הזו, אף צריכות להיות מוכשרות ובעלי איכויות מנהיגותיות על מנת להצליח במשימה.
דרך אגב, קיימים גם זוגות נשואים שנראים הכי לאבי דאבי, כאשר מתחת לפני השטח, הכל מבעבע ורותח עד שלתדהמת כולם, מודיע הזוג יום אחד שהם עומדים להתגרש.
או למשל כאשר ברקו התבטא בעניין הקורונה ואמר לגדעון סער שמכיוון שאי אפשר לנצח אותה, "צריך לעזוב אותה". אופירה מיד העמידה אותו על טעותו ואמרה לו בצדק, שלא עוזבים מחלה כמו הקורונה אלא מתמודדים איתה.
אפרופו גדעון סער, שזו הפעם הראשונה שלו שהוא מתראיין אצל הצמד מאז הקמת הממשלה, כשנשאל על ידי ברקו האם הוא יסכים לעמוד בראש הליכוד במידה ויציעו לו, הוא ענה בשלילה.
אני לא כל כך מאמינה לו, כי בנסיבות אחרות, הוא היה נושא עיניו למשרה הרמה הזאת בחשק רב ולדעתי זאת הייתה שאיפתו מאז ומתמיד. אולם כשועל פוליטי הוא יודע שאין סיכוי שיציעו לו הצעה כזאת, אחרי שהוגדר אפילו כבוגד על ידי אנשי ליכוד ותומכיהם, ולכן ענה לברקו בשלילה.
בכל מקרה, כדאי ורצוי שמישהו שם באולפן, או חברתו הטובה אופירה, יציעו לברקו לשלוט בפליטות הפה שלו, שהן לא תמיד שכלתניות, וגורמות לנו לעיתים להרים גבה.