אייל ברקוביץ' חלה בקורונה, לכן אתמול (שישי) תפס את מקומו, לצידה של אופירה אסייג, גיא פלג, הכתב לענייני משפט ופלילים. להפתעתי, השידוך הזה עבד לגמרי לא רע. בגלל הבדלי הסגנון בין אופירה וגיא, הייתי בטוחה שנוכל לראות על פניו של הפרשן במהלך התוכנית סימני שאלה כמו: "מה בעצם אני עושה פה?" אולם הוא זרם עם אופירה ודרך ההגשה שלה ואפילו השפיע עליה לטובה. כשיושב לידך איש מקצוע מנומס ותרבותי, האצילות מחייבת שגם את תיכנסי למוד הנכון ותרגיעי את האימפולסים שנראה שלפעמים שולטים בך יותר מאשר את שולטת בהם.
הפעם, אופירה הייתה מתונה יותר ופחות קולנית, קשובה יותר ולא נכנסה לדברי המרואיינים וקטעה את דבריהם כפי שהיא וברקו נוהגים לעשות. אומרים שדברי חכמים בנחת נשמעים, הרבה יותר נעים לצפות בשידור שמתנהל בטונים נסבלים, מאשר לשמוע שני מנחים שכל אחד רוצה לגבור בקולו על השני ולהביע דעתו ויהי מה. באופן מפליא, ולמרות ההבדלים המודגשים בין פלג לאסייג, החיבור בין השניים רשם הצלחה.
יחד עם זאת, אי אפשר לשפוט תוכנית רק על פי גובה הדציבלים, שבדרך כלל הם מוגזמים וצורמים כמו בכל תוכנית ראיונות כמעט, גם כשהיא בהנחייתם של מראיינים וותיקים ומנוסים, כי תרבות הדיבור וההקשבה היא לא בדיוק הצד החזק שלנו, ולצערי כבר התרגלנו לשיח הזה.
צריך גם לשפוט תוכנית על פי התכנים שהיא מנפיקה, והתכנים אצל אופירה וברקו מתחילים לחזור על עצמם, אין חידושים והפתעות, אותן שאלות בניסוח כזה או אחר, כמו אותה שאלה תמוהה ששאלה אתמול אופירה: "איך נוכל אנחנו האימהות להיות בטוחות לשלוח את ילדינו לצבא, ולדעת שהם נמצאים במקום בטוח?".
נו באמת. איך צבא מתקשר עם מקום בטוח? היש אימא אחת בישראל שביום שבנה או בתה מתגייסים לצבא, לא יודעת שהוא לא נוסע לאתר נופש בשוויץ, ובמשך כל שירותו הצבאי סופרת את הימים והדקות ליום שיסיים את השירות ויחזור הביתה בריא ושלם? אם פלג היה שואל את השאלה הזאת, הוא היה, כנראה, מקפיד לחדד אותה ולנסח אותה אחרת. אולי בסגנון של "איך אנו ההורים נוכל להיות בטוחים לשלוח את ילדינו לצבא, ולדעת שהצבא יעשה הכל על מנת להגן עליהם?".
שאלה תמוהה אחרת של אופירה הופנתה לשר החוץ יאיר לפיד. שאלת ה - "מאחת ועד עשר" המוכרת שלה. "מאחד עד עשר, מה הסיכויים שלך להיות ראש הממשלה אחרי נפתלי בנט?" וכי מה רצית שיענה לך? שייתן לך מספר שש או שמונה וחצי? לפיד לא התבלבל וענה לה את התשובה המתבקשת - הוא לא יכול לכמת את הסיכויים שלו להיות ראש ממשלה במספרים.
ואם מדברים על לפיד שהגיע אתמול לאולפן וישב נינוח ובטוח בעצמו, מתוך ידיעה כי אנשי קואליציה מתקבלים בסבר פנים יפות באולפן של אופירה, האיש הוא אמן של מילים. גם על שאלות קשות הוא יודע לענות בצורה משכנעת, שיוצרת את הרושם שהוא הכי כן ואמיתי. אופירה, כדרכה בקודש, דחקה בו להודות שהוא שונא את בנימין נתניהו ושהוא בטוח היה שמח לאיד כאשר הצליח להקים ממשלה ולהרחיק את נתניהו מהשלטון. לפיד לא באמת התבלבל וענה באלגנטיות אופיינית: "שמחה לאיד זה בזבוז זמן". אך אופירה נשארה בשלה: "אין לך שום רגש לביבי?", גיא פלג שאוהב לחדד את הדברים, הבהיר לה בהומור אנגלי: "יש לו רגש, אבל לא של אהבה".
או דוגמה נוספת , לאיזו תשובה אופירה ציפתה כאשר שאלה את לפיד האם יועז הנדל "גם חתיך וגם עובד"? שלפיד יגיד: "מה פתאום, אני יותר חתיך ממנו?".
כן ציפיתי שאחד מהמנחים ישאל את לפיד מה משרד החוץ שלו עושה על מנת להסביר את ישראל טוב יותר בעולם, בו האנטישמיות מתפשטבצורה מסוכנת. הרי במשך שנים, טענו בצדק שיש לנו שרים לכל מיני תפקידים שונים ומשונים ואילו שר הסברה, שהוא התפקיד החשוב מכולם, אין לנו. הפעם, הייתה פה הזדמנות לשאול את מי שממונה על משרד החוץ, שחוץ מלנסוע לחו"ל מדי פעם ולהתפנן בבתי מלון מפוארים וללחוץ ידיים עם אנשים חשובים, מה הוא עושה על מנת לבנות מערכת חזקה שפועלת אך ורק למען תיקון תדמיתנו בעולם.
אני מקווה שכאשר ברקוביץ' יחזור לעבוד לצידה של אופירה, הוא יאמץ את הסגנון של פלג שלא צועק ולא מתלהם ונוכל ליהנות מטלוויזיה שלא מאלצת אותנו להנמיך את הסאונד. אני גם מקווה בשבילו שהוא יוכל להגיד כהרגלו שאפשר לחיות לצד הקורונה, ואף להחלים ממנה.
אה, ועוד דבר. אני עדיין ממתינה שיוזמנו לאולפן אנשים מהאופוזיציה.