וואלה! ברנז'ה והקונגרס הישראלי מפרסמים היום (חמישי) ממצאי משאל מיוחד שבחן את עמדות הישראלים כלפי כלי התקשורת וחושף את אופי צריכת החדשות שלהם. המדגם נערך בקרב 535 משיבים (שמהווים מדגם מייצג) מקרב האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (18+) הדוברת עברית בישראל ומשתמשת באינטרנט, בחודש נובמבר 2021. ד"ר ענת פלג, מנהלת המרכז לתקשורת ומשפט באונ' בר-אילן ובעבר כתבת ותיקה בקול ישראל, ליוותה וסייעה בהכנת המשאל.
הממצאים חושפים כיצד ומאיפה הישראלים צורכים את החדשות, מה שמציף תהיות לגבי אמינות המקורות מהן הציבור מוזן באינפורמציה בעלת חשיבות, לעיתים קריטית. כך, על פי המשאל, 75% הישראלים צורכים את את החדשות בגלישה לאתרי חדשות או אפליקציות, 54% דרך דיונים והפניות ברשתות החברתיות, 28% דרך מעקב ישיר אחר עיתונאים בטוויטר/טלגרם ; 16% ציינו כי לא עוקבים אחר חדשות באופן שוטף.
כשהנשאלים התבקשו להגדיר את המקור המרכזי ממנו צורכים חדשות, מרביתם, כ 35% ציינו את הרשתות החברתיות במקום הראשון, לאחריהן אתרי החדשות (33%) והטלוויזיה (19%). רק 1% מהמשיבים ציינו את העיתונות המודפסת כמקור חדשות מרכזי. כ-41% השיבו כי במהלך היום הם צורכים חדשות יותר משעה.
המשאל בירר מאיזו קבוצת ייצוג באוכלוסייה חסרים עיתונאים על פי הציבור הישראלי, 63% השיבו כי צריכים יותר עיתונאים יוצאי אתיופיה, 50% הצביעו כי חסרים אנשי תקשורת בעלי אג'נדה ימנית, ו-49% מהמגזר החרדי. המשאל גם מאשש את טענות הרשות השנייה על משך המהדורה, כך כ-71% מהישראלים מעוניינים שיהיו פחות מהדורות חדשות ומבזקים או שיהיו מהדורות קצרות יותר.
המשאל בדק גם את רחשי לב הציבור באשר לסוגיה שעמדה השנה במרכז השיח הפוליטי, סגירת גלי צה"ל. לפי התוצאות, הציבור חצוי ביחסו כש-50% חושבים שיש להפסיק את פעילותה כתחנה צבאית. נתון מפתיע הוא ש- 47% ציינו כי הם נוהגים לצרוך חדשות גם ממקור בעלי זהות פוליטית הפוכה משלהם.
מהדורת כאן 11 מובילה בפער
המשיבים למשאל מבקרים את גופי החדשות כאשר הסכימו כי מה שמניע את התקשורת הוא בעיקר שיקולי רייטינג (93%), שהם לא מסקרים חדשות שעלולות להזיק למפרסמים שלהם (89%), ושמהדורות החדשות תורמות לשסעים בחברה הישראלי (84%).
על פי הממצאים 63% מהישראלים חושבים שהמציאות בישראל בפועל טובה יותר מכפי שמשתקפת במהדורות החדשות, בפילוח לפי העמדות הפוליטיות ורמת דתיות של המשיבים נמצאו פערים גדולים בהסכמה לטענה הזו, כך, רק 36% ממצביעי השמאל מקרב המשיבים, לא הסכימו עם הטענה, לעומת 74% ממצביעי הימין, שהסכימו.
בנוסף, 68% מהישראלים לא חושבים שיש בישראל מקור מידע אמין ואובייקטיבי שמרכז ידע וטיעונים שונים הנוגעים לסוגיות חברתיות שנויות במחלוקות. כאשר נשאלו על מי ממהדורות החדשות הם הכי סומכים, נמצא כי כאן 11 מוביל בפער (50% - די סומך ומאד סומך) על פני חדשות 12 (25%) וחדשות 13 (22%). בנוסף, נמצא כי יש אמינות גוברת של גופי התקשורת העצמאיים (שקוף, מידה, דמוקרט TV) של 36%.
"ממצאי המשאל מוכיחים את החשיבות המכרעת של הרשתות החברתיות בעידן הנוכחי כמקור מידע מרכזי, ושל חלק מהמשיבים גם היחיד", אמר ד"ר עו"ד גלעד וינר, מנכ"ל הקונגרס הישראלי. "לכן, בזמן שהרשתות החברתיות אינם מפוקחות, אוכלוסייה רחבה עלולה ליפול שולל למידע כזב שמפורסם בהן. המרכזיות של הרשתות החברתיות כמקור מידע מרכזי גם תורמת להקצנת עמדות ולשיח אלים, ועל כן, לנציגי הציבור, המשתמשים בהן בכדי להגיע לציבור ללא מתווכים, מוטלת אחריות גדולה שבעתיים להתבטא באופן מכבד. במקביל, בעידן כזה חשיבותם של גופי החדשות רק מתחזק והם חייבים להיות קשובים, לפעול בשקיפות ולקדם סטנדרטים עיתונאיים גבוהים בכדי לזכות מחדש באמון הציבור".
הקונגרס הישראלי הוא מיזם משותף לאוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, שהוקם במטרה לתת מענה לאתגר המרכזי של החברה הישראלית כיום: המתח המתמשך בין זהותה היהודית לזהותה הדמוקרטית של המדינה.