זוהר שטראוס שוב נופל בפח: מייקל לואיס הודח, והישרדות הפסידה שחקן ראוי שכוחו במותניו, ברגליו ובקוביות שעל בטנו, ששועט לעבר המשימות הפיזיות הקשות כמו נמר חזק, זריז וממוקד מטרה. לטעמי התנהגותו לאורך העונה הייתה ללא דופי. הוא התנהג כג'נטלמן אנגלי גם ברגע שהודח, בלי קיטורים ותלונות ובלי להאשים אף אחד, חוץ מאשר את עצמו שעשה טעות שלא צלצל בפעמון. הוא נכנס לתחרות הזאת בצורה מכובדת ויצא ממנה בצורה מכובדת אף יותר.
זהר שטראוס חזר להיות שומר הבקתה, וזה היה רגע שלא יסולא בפז במועצת השבט. תוך כדי הצבעת המתמודדים וקריאת השמות על ידי גיא, שטראוס פתאום קלט שג'קי בעצם עבדה עליו, ופניו המופתעות אמרו הכל. אוי, אוי, אוי זהר שטראוס. איך? איך האמנת לג'קי? אתה, שכבר חווית על בשרך עונה אחת של הישרדות, וראית כמה המשחק הזה נכלולי - לא למדת לקרוא אנשים כמו שאתה יודע לקרוא את הדמויות שאתה משחק בתיאטרון? הייתי רוצה לכתוב עליך: "איך נפלו גיבורים", אבל זה לא יהיה מדויק. אתה אמנם רהוט, אינטליגנטי ועשיר בדימויים, ותמיד יזכרו לך את המשפט האלמותי שטבעת בהישרדות על "ילדי התחנה המרכזית", ולכן מבחינה אינטלקטואלית אתה גיבור, אבל לא מהבחינה הפרקטית. אולי אתה רואה מעבר למציאות כמו המשוררים, אך לא את המציאות עצמה. אילו היית גיבור אמיתי, היית מעז ורוקם מזימה לחבור לאנשים כמו שירה וקובי על מנת להדיח את ג'קי ודודו, ולשבור את הברית החזקה שלהם. אז, אם היית מודח בהמשך, יכולתי בלי היסוס לייחס לך את המשפט: "איך נפלו גיבורים".
כרגע זה נראה ששטראוס יצא פיתה, והוכיח שייתכן ואוהד בוזגלו צדק כאשר אמר עליו שהוא "לא חכם במשחק הזה". שלא לדבר על הבגידה באמון שנתנה בו שירה פרבר, בגידה שאני בטוחה שכאבה לו מאוד, כי זה היה ניכר בעיניו כאשר שטראוס התפתל והתפלנטר בהסברים במועצת השבט על מנת להתנצל בפניה. הוא הסביר לה שהצביע נגדה על מנת לא לצאת צבוע בעיניה? מה? למה צבוע? היכן יעל הפסיכולוגית מ"חתונמי" שתסביר לי למה התכוון המשורר, כי אני באמת לא מבינה את ההיגיון מאחורי הטיעון הזה. ובכל זאת, אני מקווה בשביל זהר שהוא למד עוד שיעור בחיים שיעזור לו להישאר במשחק, כי הוא אחד המתמודדים שאני מסמפטת, על אף התמימות שהפגין.
ואם מדברים על סימפטיה כלפי מתמודדים, אוסיף לרשימת החביבים עליי מלבד מייקל וזוהר, את קובי, ליה, אלה, גדי ושירה, וכל אחד ואחת מסיבות שונות. ליה היא פייטרית, מרגשת, הגונה, כנה, מדברת לעניין ובצורה מכבדת ושפה רהוטה. אלה, כולה לב ומצחיקונת. קשה שלא להתחבר לכנות שלה, בעיקר כשהיא פורסת בפנינו את חולשותיה, וצוחקת על עצמה תוך כדי. גדי, כמו אלה, רגיש ורגשן, קצת תמהוני עם כל שאלות הילד שהוא שואל את הסובבים אותו, אבל ליבו טהור.
לגבי קובי מאור: יש לי חולשה לשחקנים מוכשרים, וקובי הוא אחד מהם. ממש לא מפריע לי שהוא יושב כל היום ומרים גבה בחשדנות לעבר כולם, כפי שג'קי תיארה אותו ורצתה להדיח אותו כי הגבות שלו לא באו לה טוב בעין. קובי, עם כל החששות, החשדנות והקלמזיות שלו כבעל משקל (בדימוס, אחרי שכבר הספיק לרזות על האי), הוא ממש לא מסורבל בדיבורו, ובלי פחד גם יודע להעמיד את ג'קי במקום, כאשר אף אחד אחר לא מעז להרים ראש נגדה. הוא גם ביצועיסט במשימות, למרות שנראה מגושם. נקודה למחשבה: לא ממש אהבתי את מה שאמר עליו גיא בפרק הקודם, שקובי מפתיע במשימות. כאילו מצופה ממנו שייכשל כי הוא נראה חלש. לא חלש ולא נעליים.
בתחילת העונה חשבתי שדודו אוואט יתפוס מקום נכבד ומכובד ברשימת הפייבוריטים, אבל התאכזבתי. להיות שטיחון לרגליה של ג'קי אזולאי לא מוסיף לו כבוד, או להסתתר מאחורי סינורה בכל מצב לא נוח או מביך, רחוק מלהחמיא לו.
לסיום, ג'קי היא אסטרטגית ומאפיונרית לא קטנה כפי שהעידה על עצמה כאשר אמרה פעם שזהר אולי טוב בלשחק מאפיונר, אך היא מאפיונרית באמת. עם זאת, מאפיונרית או אסטרטגית, מבריקה ככל שתהיה, מה שעוזר לה אף יותר לבצע את המהלכים שהיא מתכננת, הם, תסלחו לי, חבורת הטמבלים שסביבה, שהולכים אחריה בעיניים עצומות כי הם נמושות וחלשי אופי, אז מגיע להם מישהי כמו ג'קי שתאכל אותם בלי מלח.
