אמש (שני) עלתה לאוויר תוכנית הריאליטי החדשה והמבטיחה של רשת 13, שמאפשרת אינטראקציה אמיתית עם הקהל בבית. "המסעדה הבאה של ישראל" היא קונספט ייחודי וחדשני שנראה שמי שחשב עליו, חשב על הכל. מהפרומואים המסקרנים, דרך הדלתות המסתוריות ועד המסעדות המקצועיות, נראה שסוף כל סוף יש לנו שחקנית חדשה בפריים טיים. צפו בטריילר של "המסעדה הבאה של ישראל":
בתור מעריצת ריאליטי תחרויות בישול, שכבר חרשה את כל העונות של "מאסטר שף" והלכה לישון מאוחר כדי להשלים את הפרק של "משחקי שף", סוף כל סוף יש פה רוח מרעננת. הפורמט מבטיח בפעם הראשונה בטלוויזיה לצופה בבית להזמין מקומות מדי שבוע למסעדה חדשה, שכמובן תבחר בפרק שישודר קודם לכן. אם עד עכשיו ראיתם את המנות המגרות האלה על המסך עם קערת קורנפלקס – זה הזמן שלכם לקום מהספה ולגשת להביע את דעתם באמצעות בלוטות הטעם.
הפרק הראשון ששודר התחיל במהירות ושאב אותי מיד אל תוך העלילה המתגלגלת. אז ככה, יש ארבעה שופטים: המיתולוגים אסף גרניט, מושיק רוט ויוסי שטרית, ואליהן הצטרפה העיתונאית והשפית רותי רוסו כצלע נשית מגוונת. לפניהם עומדות ארבע דלתות גדולות ומעוצבות, ולצידן שם המסעדה והלוגו שבחר מי שעומד מאחוריה. פעם אחר פעם ארבעת השופטים בוחרים את הדלת הבאה ונכנסים אל תוך עולם שלם מותאם אווירה.
השיפוט פשוט – אם השופט אהב את המסעדה ואת הסיפור שמאחוריה, ברכות היא קיבלה OPEN. אם השופט בחר שלא להעביר הוא פשוט לא לוחץ על כלום, שזה קצת מבאס. הטובה ביותר מבין ארבע המסעדות תבחר על ידי השופטים ותזכה לפתוח למשך שבוע מסעדה במיקום הכי חם בתל אביב.
עד כמה שהתרשמתי מהפרק הראשון (בלי קשר לזה שהוא פשוט היה בלי פרסומות) התוכנית סחפה אותי מהשנייה הראשונה. הייתי סקרנית לדעת מה המסעדה הבאה, מה המנה הבאה, מה חשבו השופטים ומי המנצח הגדול. ממש נשאבתי לזה. שמחתי לגלות שיש ריאליטי חדש שמכבד את הצופים עד כדי כך שהוא נותן להם מקום להשתתף. אם משהו לא טוב הם חותכים. ככה במקום.
במחשבה שנייה, אולי אחת הסיבות שבגללן הצלחתי להתחבר לתוכנית הייתה שהפעם הסיפור של המתמודד הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית. הרי, שמתמודד בתוכנית שירה מספר על סיפור חייו זה לא יעיד על איך הוא שר. כאן למקום ממנו השף מגיע יש משמעות באוכל והסיפור הוא המנה העיקרית. כל אחד מהמתמודדים הערב היה דמות מעניינת מעולם הקולינריה, שעשה את דרכו אל המטבח מכיוונים שונים ועם טעמים שונים.
כל אחת מהמסעדות הייתה מושקעת וברמה גבוהה, והצליחה לספק ברמת התחושה את הטעמים העדתיים והקונספטואליים שבחר כל שף. התפאורה יצרה מציאות מדומה של מסעדה איטלקית קטנה או לחילופין דיינר אמריקאי קלאסי.
"המסעדה הבאה" שופטת הרבה יותר מרק אוכל, והפעם הבגרות וכובד האחריות גם משפיעים על הבחירה של השופטים. כבר לא תמצאו מתמודדים בינוניים או כאלה שאין להם את הכלים – אין ספק שהוצבה פה רמה חדשה. כעת רק נותר לי לקוות שבמקום גימיקים מושכי קהל יגיעו מתמודדים ראויים שיצדיקו את התוכנית, הפורמט והאפשרות המדהימה להקים מסעדת פופ אפ שתאכיל לא רק את השופטים, אלא גם את אלה שצופים בהם מהבית.