"הדיילת", ימי רביעי, הוט 3, הוט VOD
קאסי בודן חיה את החיים הפרועים והטובים. בעבודתה היא דיילת במחלקה הראשונה, שמדלגת בטיסותיה בין הערים היפות והאקזוטיות סביב כדור הארץ. בין לבין היא שותה יותר מדי, עושה סקס עם נוסעים שהיא פוגשת בטיסות, מאחרת לכל מקום שאליו היא צריכה להגיע ומרוצה לגמרי מחייה. הצרות מתחילות כשקאסי פוגשת בטיסה לבנגקוק נוסע מקסים. חילופי מילים שנונות מוליכים לסקס לוהט בשירותי המטוס (פיכסה, יפה רק באגדות. מי שרוצה לעשות סקס בשירותים של מטוסים שיקום), אחרי הנחיתה ערב בילויים ושתייה צמוד בבנגקוק הציורית, ואחר כך לילה לוהט בחדרו של הנוסע המקסים. בבוקר מתעוררת קאסי בלי לזכור כמעט דבר, ומגלה שבן זוגה ללילה האחרון שוכב לצדה, גרונו חתוך, דמו ניתז לכל עבר והוא מת לגמרי.
כל אחד היה נכנס לפאניקה בסיטואציה דומה, בארץ זרה ובכלל, וקאסי אינה שונה מכל אחד לעניין זה. היא עוזבת את החדר, ממריאה בטיסה חזרה, וכל הזמן הזה רועדת ובוכה, בוכה ורועדת, מה שבהחלט מתקבל על הדעת, ורק שהדיילת קצת מפריזה במשך הזמן שהיא מקדישה לבכייה ולחרדותיה, ולפרקים היא גם מעצבנת ממש. כלומר טבעי שאדם שהתעורר לצדו של אדם מת יהיה עצבני, אבל בהחלט לא מתבקש לתעד כל דקה ודקה בזמן בלתי יציב שכזה.
אולי היבבות המתמשכות של קאסי הן חלק מהמרקם היצירתי המיוחד שניתן לסדרה, שכן הסדרה היא לא פחות ממפוארת. תפאורת הרקע בערים האקזוטיות, העריכה היצירתית והמדויקת מהכותרות הראשיות ועד תעלולי מסך נאים, וגם העלילה הטובה עצמה. רק צריך כוח לגבור על יבבותיה של קאסי ולפניכם אחלה סדרה.
לראות או לוותר: לראות. שונה. שווה.
ישראלים באוויר, הרשתות החברתיות
הפרויקט החשוב של תיעוד ההוויה הישראלית הקסומה בים, באוויר, ביבשה ובבריכות בתי מלון נחל השבוע כישלון. והפעם: שני ישראלים, גבר ואישה, שהיו בטיסה מניו יורק בחזרה לישראל. כשהתברר להם שהמטוס כמעט ריק, המתינו לרגע שבו איש מצוות המטוס לא מבחין בהם (לדעתם) ושדרגו עצמם בסתר, שני השובבים החמודים, למחלקת הפרימיום. אלא שאיש מצוות המטוס הבחין במעשה, ניגש אל החמודים וביקש בנימוס שישובו למקומותיהם. החמודים התווכחו והצביעו על עובדת היות המטוס ריק, אלא שהצוות האמריקאי, שיש לו נטייה מוזרה לשמור על הסדר, סירב. הטונים עלו לצעקות, החמודים עמדו בסירובם, וקברניטת המטוס החליטה לסובב את המטוס אחרי שעה וחצי של טיסה ולחזור לניו יורק. בנמל התעופה בניו יורק עלו למטוס שני שוטרים ואספו עמם את החמודים מארץ הקודש לטיול היכרות עם מנעמי תאי המעצר המקומיים.
ככל ישראלי, חשתי גאווה על אחיי המלמדים לקח את הגויים ומקריבים את נפשם ללא היסוס על מזבח התחמון והפרחיות, אבל דבר מה בכל זאת הפריע לי בתחושת המסיבה הכללית. האירוע צולם בחלקו על ידי נוסע ממחלקת תיירים. בווידיאו שעלה לרשתות החברתיות נראה שוטר ניו יורקי מהזן הקשוח - הם תמיד קשוחים מאוד הבחורים האלה - חולף במסדרונות מחלקת תיירים בדרכו למחלקת פרימיום ו... זהו. לא תועד ויכוח בין השוטר לחמודים כחול־לבן שלנו - ויכוח שמן הסתם היה קצר יותר מהוויכוח עם הדיילים. לא תועד, נגיד, עיקום יד או שתיים, אם היה צורך בכך. גם לא תועדה, נגיד, גרירת הגבר בצווארונו לאורך המסדרון במחלקת תיירים - אם כמובן הייתה כזו.
בעצם, לא תועד כמעט דבר בסרט וחבל. הגיבורים נעדרו מהמסך, גם לא היו מכות - ככה לא עושים סרט. זה פחות אפילו מחצי עבודה. בנים נפלאים כל כך יש לעם היושב בציון (או במחלקת הפרימיום), והוא אינו יודע ואינו רואה דבר על פועלם. חבל. באמת כל כך חבל.