יאללה, בינג': כמה דיברו על סערת אלפיס שהחתימה אצלנו דרכון השבוע. לרגע קט, נדחקו הצידה העניינים הפוליטיים והקורונה שמיצתה את עצמה מזמן, וכולם חיכו לשלג. בגלל שאני לא גרה ברדיוס השלגים וגם כמעט לא קינאתי באלה עם הנוף הלבן, נזכרתי במה שבאמת חשוב - יש נטפליקס. והוא כאן גם בקור מקפיא וגם כשחם כמו עגבניה לוהטת בטוסט. אז עם אילו סדרות נתנחם השבת כששוב קר מדי? שאלה מצוינת, אנחנו מתחילים.
אוזרק: Ozark
מכירים את אלה שעוברים למקום מבודד כדי לפתוח בחיים חדשים ולהימלט מהעבר? אם כן, אתם ודאי יודעים שזה אף פעם לא עובד. הכירו את מרטי בירד (ג'ייסון בייטמן), יועץ פיננסי שהחליט להלבין הון לקרטל הסמים המקסיקני של הפושע עומאר נבארו. אחרי שהשותף שלו, ברוס, מנסה לעשות עליו קופה, מרטי מעביר את עצמו ואת משפחתו מלב שיקגו אל אגמי האוזרק.
כדי לרצות את אנשי הקרטל, הוא מקים חברת השקעות ופותח עסקים מקומיים, מה שיסבך אותו עם לא מעט ארגוני פשע באזור. וכאילו זה לא מספיק, גם יחסיו של מרטי עם אשתו וילדיו מתחילים להידרדר. מה יהיה הרגע בו בירד יתחרט את ניסיונות הבריחה?
סדרת הפשע הגיחה אל חלל האוויר כבר ב-2017, וגם היום, עת העונה הרביעית, "אוזרק" היא במקום השלישי בהצלחתה בישראל. ופייר, אני מבינה את זה לגמרי. למרות שיש כל כך הרבה מותחנים ורובם דומים, "אוזרק" משלבת בתוכה גם הרבה דברים אחרים, שהופכים את החוויה לשלמה ואת הצפייה לנהדרת ומורטת עצבים. הופתעתי לטובה.
טיפול מלכותי: The Royal Treatment
אוהבי הסרטים הרומנטיים והחמודים, התפקדו. איזבלה, מעצבת שיער מניו יורק, חיה את חייה הכיפיים בנחת. פתאום, ללא כל התראה מוקדמת, היא מקבלת את הזדמנות חייה - להיות חלק מצוות הביוטי בחתונתו של הנסיך תומס. נשמע הזוי? חכו לזה.
מלבד הכסף הרב שתקבל על עבודתה המאומצת והשורה המטורפת לקורות חיים, משהו מוזר קורה בינה לבין יורש העצר ברגע שהם נפגשים. אתם יכולים לקרוא לזה פרפרים בבטן, עלייה קלה בדופק או בלאקאאוט מכל מה שהם תיכננו לומר. אם בא לכם לקצר, אתם יכולים לקרוא לזה אהבה.
בגלל שאנחנו לא בעולם מושלם, תומס עומד להתחתן, אבל לשמחתה של איזבלה הכלה היא בכלל לא בחירת לבו. אז הוא סופר עד שלוש, ומחליט לברוח לחיים נורמליים עם זאת שהוא באמת אוהב. נשמע קצת רומיאו ויוליה כזה בלי כל הדרמה, אבל אני מבטיחה שאתם תהנו מ-97 הדקות הללו, באחריות.
ניימאר - הכאוס המושלם: Neymar: The Perfect Chaos
מהרומנטיקה המתקתקה, אנחנו עוברים למגרש הכדורגל, ולדוקו חדש המלווה את חייו של כוכב הכדורגל ניימאר דה סילבה סנטוס ז'וניור, המוכר יותר כפשוט ניימאר. הסדרה, שזכתה לשם "ניימאר - כאוס מושלם", מגוללת את הקריירה המפוארת שלו, שזוכה יום יום לתשואות וגם לביקורות קשות. לצד העיסוק בחריכתו של ניימאר את המגרש הירוק והרענן, תראו גם את ליונל מסי, קיליאן אמבפה ודייוויד בקהאם למי מבינינו שהם מטיבי לכת בתחום, כמו שכנראה לא ראיתם אותם בעבר. גילוי נאות - הידע שלי בכדורגל מוגבל לאלמנטים כמו שער, נבדל ומסי, אבל אני חייבת להודות שסקרן אותי להציץ ליום של אחד משחקני הכדורגל המבטיחים בעולם, ועוד מנקודת מבטו של היכל התהילה הספורטיבי. אהבתי.
חברים יקרים מכל: Perfect Strangers
לפני שאחלוק איתכם את דעתי המנומקת, קצת מידע לפני המנה העיקרית. "חברים יקרים לי מכל", הרימייק הערבי לסרט האיטלקי המעולה "זרים מושלמים", שיצא ב-2016 וזכה להכי הרבה גרסאות כיסוי מכל סרט אחר. במקור, ארוחת ערב של שבעה חברים, שלושה זוגות וגרוש, הופכת למשחק מוחות אכזרי במיוחד לאחר שאחד מהם מציע לשים את כל הטלפונים על השולחן, עם הפנים למעלה. מה זה אומר? שכל הודעה, שיחה, או התראה מאיזו אפליקציה מפוקפקת יהיו חשופים לעיני כל.
כמובן שכולם נענים בשמחה כי הם הרי לא מסתירים כלום, כמו כולנו. נו טוב. מהר מאוד זה מתברר כלא נכון, ומגדל הקלפים הזה קורס בהרבה רעש. בגידות שנותרו מתחת לשולחן, נטיות חבויות ובעיות שדחפו אל מתחת לשטיח, הכל הולך להתפוצץ להם בפרצוף.
אחרי שצפיתי בסרט אז, באיטלקית צחה, נשימתי נעתקה. באמת. הוא היה כל כך מהפכני עבורי, וגם היום אני מרגישה כך כשאני צופה בו שוב. אבל, וזה אבל גדול, קשה לי להבין למה לעשות בדיוק אותו סרט בשפה אחרת. רק לא מזמן יצאה הגרסה הישראלית, ונהניתי ממנה, אבל בעיקר כי המשחק היה נהדר ורותם אבואב, שירה נאור, חנן סביון, גיא עמיר ועוד רבים וטובים עשו אותו נפלא.
מצד שני, אחרי הגרסה הערבית, שגם היא נעשתה בכישרון, אני חושבת שהסרט המקורי ממצה את זה. אסייג ואשבח את שחקני הגרסה הערבית, שהיו אמיצים להוציא את הסרט החתרני לאקרנים ביחס למציאות שלהם, אבל באותה נשימה - צפו במקור, זה מספיק, ובוורסיה הישראלית אם בא לכם כחול לבן. לסיכום - כל המוסיף גורע.
קליקבייט: Clickbait
נסיים עם מותחן מעניין למדי, שגרם לי להגיע למסקנות מטרידות ללא ספק על הרשתות החברתיות והשפעתן על חיינו. ניק ברואר (אדריאן גרנייה מהפמליה), פיזיותרפיסט של קבוצת כדורעף, נעדר פתאום מעבודתו. כשמתברר דבר היעלמותו, עולה לרשת סרטון שלו חבול, כשהוא אוחז שלט הנושא את המילים "כשהסרטון הזה יגיע ל-5 מיליון צפיות, אמות". אחותו ורעייתו שכמובן נבהלות מהדברים רצות לדווח למשטרה, אבל גם כשמתגלים יותר פרטים על התקרית המסתורית, הרבה יותר נותר נסתר מהעין.
שמונה פרקים, המתמקדים כל אחד באדם אחר מהנפשות הפעולות עושים את העבודה, ומשאירים את הצופים בנשימה עצורה ובהמתנה מתוחה להמשך. ואם אתם חוששים שכל מה שחשבתם על חשבון הפייסבוק שלכם הולך להשתנות, מסקנותיי להלן: אל תסמכו כל כך על מה שאתם רואים בפיד שלכם, אבל גם אל תוותרו על הסדרה. הקצב שלה נכון, השחקנים נותנים תמורה ראויה לצפייה, ואולי הדבר הכי חשוב שניתן לומר על סדרות מתח - קלייקבייט שונה מהשאר, וקשה לומר את זה על הרבה רגעים טלוויזיוניים. הצעת הגשה: אור מעומעם, נשנוש מועדף ומשקה שיעשה לכם כיף. ואם חנוק לכם עם כל הפוך והמזגן, אל חשש - הסדרה הזו הולכת לרענן אתכם.
