מגישת החדשות הוותיקה, רינה מצליח, מנהלת קריירה עיתונאית כבר קרוב ל-40 שנה, שהחלה ב"קול ישראל" והייתה ממקימי חברת החדשות של ערוץ 2 בראשית שנות ה-90. בשנה האחרונה החלה מצליח להגיש את הפודקאסט "אמא, אבא ואני" שחורג מתחומי הסיקור החדשותיים הכבדים, ועוסק בנושא מורכב של יחסי הורים וילדים. השבוע הגיע לתוכניתה הזמר שמעון בוסקילה, והצליח לרגש את המגישה במיוחד.
רק בתחילת השבוע סיפר בוסקילה את סיפורו המרגש בתוכנית "מאסטר שף" כשאמר: "התייתמתי בגיל תשע וחצי. בערב שישי, ארוחת ערב. בקידוש, באמצע הקידוש, אמא שלי חטפה התקף לב, והיא מתה. אני לא אומר שאני לא אוהב את יום שישי. אבל כל הזמן אני אומר לעצמי: 'יום שישי הארור'. איך אומרים? למדנו לגדול לבד. זה נורא, זה קשה. אם זה בצבא, ואם זה בהרבה דברים. הדואט הראשון שעשיתי עם שלמה ארצי, שזה הדבר הכי... אמא שלי שם שומרת עליי מלמעלה ומסתכלת עליי שם למעלה ומחייכת".
בפרק האחרון של הפודקאסט שוחחו מצליח ובוסקילה על ההיסטוריה המשפחתית שלהם.
"השבוע במקרה עברתי ברחוב וראיתי מסעדה טוניסאית, ביקשתי פריקסה, והמוכר אמר לי 'בטח אני אעשה לך'. הוא הכין לי את הסנדביץ' הטוניסאי, ואז התחלנו לדבר והוא שם לי את 'יא מאמא'. בכיתי. במקרה הזה, בסיטואציה הזאת, בכיתי. כי הסנדוויץ' הזה שאכלתי - אמא שלי הייתה מכינה את זה. זה החזיר אותי 40 שנה אחורה, זה מאוד ריגש אותי. ביקשתי ממנו להחליף את השיר, כי ממש התחלתי לבכות".
אני מתגעגעת לאמא שלי.
"אני גם מתגעגע לאמא שלי".
אבל כשאתה נפרדת מאמא שלך הייתה ממש ילד.
"זה הרבה יותר קשה, אני איבדתי את אמא שלי ולא הרגשתי את הכאב. הרגשתי את הכאב כשגדלתי. הדחקתי, אמרתי 'בטח היא תחזור, הייתי ילד'".
מי טיפל בך?
"אבא שלי וסבתא שלי מצד אמא שלי. אבא שלי היה שבור, הוא לקח את המוות שלה מאוד קשה, ואז הוא לקח החלטה שאנחנו עוברים לנתיבות. כי המשפחה שלו גרה שם, והמשפחה של אמא שלי גרה באופקים. עברנו לגור בנתיבות וההדרדרות של אבא שלי התחילה שם. הוא התחיל לשתות, ואני לא מדבר איתך על כוסית או שתיים. אני מדבר איתך בבקבוקים. הייתי ילד, לא הייתי ישן בבית, הייתי ישן אצל סבתא שלי או אצל דודים שלי".
ולא היית מדבר עליה?
"ברור שהייתי מדבר עליה, הייתי קם בלילה והייתי רוצה את אמא שלי. הייתי סוג של מרדן, הייתי אומר 'אני רוצה את אמא שלי?'".
יש לך זכרונות ממנה?
"אמא שלי הייתה אשה יפה, גבוהה. היא הייתה מתלבשת יפה. היא הייתה תופרת שמלות, סורגלת לי סוודרים".
מה היה עם אבא שלך?
"הוא היה שותה הרבה, הייתה לו שכנה, הוא היה שותה אצלה. בקיצור, מועדון חברים, בר. הייתי מדבר עם הבן שלה, היינו שוברים בקבוקים, אבל זה לא היה עוזר. ואז הוא הכיר מישהי והיא קצת איפסה אותו, הוא היה מחביא את הבקבוקים מתחת לבלונים של הגז. הוא היה חי בסבל, ובסופו של דבר לא דיברתי איתו. שנתיים לא דיברתי איתו".
לפני שהוא נפטר?
"הקלטתי בדיוק את הדואט עם שלמה ארצי, ומה אני אגיד לו? אני לא מעניין אותו בכלל. הקלטנו את הדואט שלמה ואני, ועדיין זה לא יצא. והיה איזה לילה שישנתי אצל חבר בבית בתל אביב ולא הצלחתי להירדם, הרגשתי משהו... הייתי עייף אבל לא הצלחתי להירדם. אמרתי 'אני מריח משהו לא טוב'. וצדקתי ב-7:30 קיבלתי טלפון מהרווחה, אמרו לי 'תגיע מהר לסורוקה, אבא שלך נפטר והחיו אותו'. באתי אליו הוא היה עם צינורות, הוא חייך. הוא לא עזב אותי והחזיק לי חזק את היד. ואז הוא נפטר. אמרתי לאלוהים, לקחת את אמא שלי, לקחת את אבא שלי, קח גם אותי. בשביל מה אני פה? ובבוקר קיבלתי את התשובה, התקשרו אליי משלמה ארצי, ואמרו לי שהשיר שהקלטת לא רק שהוא יוצא באלבום הוא יוצא כסינגל ברדיו".
אתה מרגיש לבד?
"תמיד אני מרגיש לבד. אני תמיד אומר לעצמי 'אני ליצן עצוב'. אני משמח אנשים, אבל בסוף אני חוזר הביתה ליצן עצוב, באישיות ובפנים שלי אני עצוב מאוד".
קשה לך שאמא שלך ואבא שלך לא ראו אותך מצליח?
"קשה לי מאוד. עם שירי מימון עשינו את קיסריה. הודעה ראשונה, התרגשנו מאוד, שורה ראשונה ראיתי את ההורים של שירי ולא ראיתי את ההורים שלי. שמתי שני כיסאות ריקים, אמרתי עם אם מציעים לי 10 אלף שקל אני לא נותן אותם. ככה מולי שני כיסאות ריקים. אמרתי להנהלה, אין לי בעיה, תורידו לי את זה מהדו"ח".
אתה יודע שיש לי את זה עם אבא שלי, שנפטר חצי שנה לפני שנהייתי כתבת ברדיו. אבא שלי אהב פוליטיקה מאוד, וכדורגל מאוד, ואלו שני נושאים שהתעסקתי בהם והוא לא זכה לראות אותי עושה את זה. הייתי אהבת חייו, הייתי בת יחידה בין בנים, כל החיים אני סובלת מזה שהוא לא זכה. אני רוצה להאמין שהוא רואה אותי מלמעלה, כל כך קשה לי שבחייו הוא לא זכה.
"אני הכי מזדהה איתך, רינה".