על אף חיבתי העזה לשצוף ולרגוז על כל עונת ריאליטי חדשה שצצה על מסכינו, אני מוכרחה להודות ש"רוקדים עם כוכבים" גרסת 2022, זו שחזרה לחיינו לאחר עשור של בצורת, הצליחה בקלילות לשבות את ליבי וזה לא רק בגלל שאני אוהבת את כל מה שלוסי איוב משתתפת בו. תמהיל של כמה גורמים שונים היה זה שהפך את פרק הבכורה שלה, ששודר אמש, למשדר כייפי וצבעוני, אפילו כזה שמשאיר טעם לפרק הבא. בקיצור, על שלושה דברים עומד הפסדובלה:
המשתתפים. מפה לשם, המילה VIP הפכה להיות זולה כמעט כמו בדיקת קורונה בסופר פארם. "האח הגדול" VIP מתגאה במירי כהן ורומי גיאור, הישרדות VIP מנופפת בדגל הדןדן בולוטין ואודליה סוויסה – אז מה הפלא שלכל ריאליטי שאמור לכלול סלבריטיז אני מגיעה ספקנית? הפעם, מסתבר, הקאסט מדבר בעד עצמו. מאלי אילדיס דרך עדי אשכנזי (הימור 1 לגמר), מיעל בר זוהר ועד אלכס שטילוב (הימור 2 לגמר) – ליהוק העונה מתגלה כהצלחה של ממש עם קאסט מגוון, עדכני וחכם שמהווה הלכה למעשה את ההגדרה הקלאסית ל"תוכנית לכל המשפחה". כשמגיע, מגיע.
התחרות. לא עוד אנשים מבשלים את עצמם לדעת או שלמה 300 קופץ על ההאשיגו, לא עוד אלף גלגלי הצלה ושמועות על "פייבוריטים של ההפקה" – "רוקדים" היא תחרות קלאסית, ששופטת את מתחריה על כישרונם בלבד, מה שבהחלט מצליח לשמור על "מתח" (יחסית למתח שריקוד צ'ה צ'ה צ'ה יכול לייצר) ומאפשר צפייה כייפית ומהנה ללא ספקולציות. עם זאת, אני מוכרחה להודות שגרסת השידור החי בעונות הקודמות החמיאה יותר לפורמט, כששילבה הצבעות של הצופים והעלתה גם את סף האנרגיות של השידור. ניתן להניח שהקורונה היא זו שצמצמה את אפשרויות הלייב בתוכנית הזו, אז זה עוד נסלח, אך, חיסרון הלייב בהחלט מורגש.
הפאן. זה נכון שלרוב, תוכניות המתבססות על מוזיקה הן מתכון בטוח להצלחה אבל "הזמר במסכה" ואפילו "הכוכב הבא" האהובה הוכיחו בעונותיהן האחרונות שהנפילה דווקא קלה כששוכחים למה התכנסנו ונוטים להתעסק בסמול-טוקים מעיקים, גימיקים מטופשים ו"מי זה מי זה". כאן, "רוקדים" מפציעה עם התמקדות כייפית בעיקר – 8 ריקודים בשעה וחצי במשדר שתקתק מהרגע הראשון עד האחרון.
לזה כמובן הוסיפה ההנחיה המצוינת של לוסי איוב, ופאנל השופטים שעבר שדרוג כשליהק את אנה ארונוב לשולחן (אקס-מתמודדת מהעונות הקודמות ורקדנית סלונים מדופלמת בעצמה), אלי מזרחי (הגורו של הריקודים הסלונים ששפט בכל העונות לדורותיהן של הפורמט), רונה לי שמעון (אם פתאום תתרחש פאודה על הבמה) וכמובן דוד דביר, שכשהוא לא מנסה לעקוץ סתם בשביל העלבון, הוא כמובן מקצועי להחריד ואף חביב למדי.
"רוקדים עם כוכבים" היא בין התוכניות הבודדות שאין כל צורך לעקוב אחריה באדיקות, לא משנה מתי נפתח את השידור, נזכה לראות זוג מקפץ בתלבושות מרהיבות לצלילי שיר כייפי ואולי העובדה הזו היא מה שהופכת אותה לאסקפיזם מתוק ונעים של ממש. בקיצור, אהבתי. יאללה, הלכתי להתאמן על הפירואט שלי עד הפרק הבא.